זה כל כך כואב..

אני לא יכולה לדבר

מעדיפה לשתוק.

איזה מתוק היקר שלי

מקרקר סביבי..

משקה אותי בכמיות של תה עם ציפורן

הוא אומר שזה מרגיע

אבל אני לא עצבנית

רק כואבת

הוא מודאג - לא רגיל לדממה שכפיתי על עצמי

הוא אוהב את הברברנות שלי- הוא מודה!

אבל גם אוהב כשסותמת.

אני צריכה לטפל בכאב הזה.

כל כך פוחדת

לטפל בכאב - בעוד כאב..

לחדור לשורש הבעיה

ואולי עד מחר זה יעבור...

איך שאני רועדת מרופא השיניים, רק הבזזז (זוהר!!, חושבת עליך עכשיו) שצפויי לי , עושה לי רע.

עד מחר בטוח הכאב יעבור!

הלוואי הלוואי הלוואי...