היום הסעתי טרמפ "מכר" עארס.

אם הוא לא היה מעצבן אותי, הייתי כותבת שהוא מכר מיוחד צבעוני נוצץ או משהו בדומה לזה..

אבל הוא הצליח להרגיז - אז אני אמשיך לקרוא לו עארס!

הוא היה לבוש לפי צו האופנה- טרנינג בצבע תכלת מבריק , נעלי ספורט לבנות וכרס בולטת.

גורמט לא היה לו...או שלא ראיתי בגלל כמות התלתלים שביצבצה מהצוואר.

אני אחרי טיפול שיניים - לא נעים אבל באמת לא נורא, חוזרת לכיוון הרכב עם פרצוף רדום ומבואסת לאללה - הרופאה אמרה לא לאכול לפחות עוד שעתיים!!

כבר יומיים אני בקושי אוכלת, ועכשיו לחכות עוד שעתיים?! 

בשביל להוסיף להרגשה הכואבת רעבה ועייפה, הייתי צריכה להיתקל ב"מכר", סה"כ אני והבת הגדולה שלו למדנו ביחד!

"תעשי לי טובה כפרה, תקפיצי אותי על הדרך הביתה"..

"בטח, אין בעיה" (שקרנית שכמותי!, הבית שלו לא על הדרך בכלל, אבל לא נעים לסרב, בכל זאת למדתי עם הבת שלו לפני עשרים שנה!)

מילא לעשות הקפה של העיר, אבל הוא לא הפסיק להעיר, לבקר אותי מהשנייה שנכנס לרכב!

וזה היה בערך כך:

"תתחדשי על האוטו - הסתדרת!!" - מה אני צריכה, להתנצל?!

"אבל הוא לא משהו, אין לו שוק,יש לו המון תקלות" - בפעם הבאה אני אתייעץ איתך.

"למה הוא לא נקי,חבל, אתם הנשים לא יודעות לשמור על אוטו"...

לפני שאני אפתח את הפה ואצטער אח"כ- החלפתי נושא.

"מה שלום סיגל?"

אהה, סיגי, כאפרה עליה - מסיימת תואר שני..

ומה איתך, לא למדת?!- חבל.. דווקא היה לך שכל - ומה עכשיו, אני סתומה?

והיא בכלל עזבה את העיר - אין לה מה לעשות פה!...את נשארת תקועה פה,אה?

יש לו או לי מזל שכבר היינו ממש קרובים לבית שלו.

הורדתי אותו ממש צמוד לבית, דאגתי שלא שכח שום דבר ברכב - נפנפתי לו לשלום, ובראש שלי אמרתי יאללה ביי בעוד עשרים שנה לפחות!

כשיצאתי מהחניה שלו, גיליתי שהככיש בכלל חד סטרי, זאת אומרת שאני צריכה עוד חצי הקפה לעשות!  

והכי מרגיז... עצרתי בתחנת הדלק לשטיפה ושאיבה של הרכב!!

היום הזה הביא אותי לתובנה...

במשך הזמן נוספים לנו חורים: חור בשן, חור בראש,חור בלב (מקווה שלא!),חור ב...בכיס.

זאת אומרת שאנחנו פשוט מסננת!!!

10 , 9 , 8, 7 , ........ זהו נגמרו שעתיים! - בתיאבון לי!

25/12/2006

בסה"כ רציתי להגידבוקר טוב בכמה תגובות,מה כבר רציתי..- גם פה סותמים לי את הפה?!..

אז מצאתי דרך!!!

בוקר טוב לכולכם,יום נפלא קסום ונהדר לכם.