יום חמישי לטייל במדרחוב בעיר - זה פשוט תענוג!
היום זה נראה כאילו כל העיר החליטה לצאת החוצה, כשנתקלתי בכמות העצומה של האנשים ( משום מה זה נראה יותר מהרגיל),הייתי בטוחה שיש איזה מבצע שכמו תמיד אני האחרונה ששומעת עליו, או אוליי הגיע זמר אורח לדרום מישהו מפורסם כמו דקלון ...לא! אין סיכוי!
תענוג תענוג , אבל סיוט למצוא חניה.
מה שיפה בעיר שלי, זו החמימות של האנשים -באמת!
ישר כשרואים אישה עם רכב, הם יוצאים מנקודת הנחה שמי שנתן לה את הרישיון הוא בטוח היה שיכור!
וכמצוות עזרה לזולת, מתנדבים לעזור לעלמה במצוקה!
אני מודה..רק פה ביננו, שגם אחרי חמש עשרה שנות נהיגה החניות שלי לא משהו משהו..
אני מעדיפה להחנות רחוק- מה רע אם אפעיל קצת את הרגליים?, בהליכה מהירה אני אגיע לקניון תוך פחות מעשר דקות!
ואז מה אם יורד גשם חזק באותו הרגע ואת המיטריה שכחתי כמו תמיד ברכב?- אז אני ארטב קצת ובמקרה הכי גרוע אני אקח מונית!
היום מיהרתי והחלטתי לוותר על ההליכה הרגלית ולמצוא חניה קרובה.
הייתה חניה שנראתה לי גבולית מאוד!
שאלתי אדון (עארס חביב) אם יש אפשרות שאני אכנס עם הרכב שלי בחניה הצפופה הזו..
והוא בחיוך ענק ומסביר פנים אמר לי: "נשמה...משאית יכולה להחנות כאן!"
הוא שם לב למבטי הספק וחוסר האמון שלי והחליט להושיט עזרה.
והעזרה בערך נשמעה כך:
תשברי ימינה חזק חזק
לא לא!!- ימינה שלך!
תתקדמי אליי לאט..
תגידי נשמה....את רוצה לדרוס אותי?!
את בטח נהגת חדשה - אה?
כן...רק חמש עשרה שנה.
לא יודעת מה קרה לו פתאום, הבחור התקפל לשניים ולא הפסיק לצחוק!
אפשר להזמין אותך לקפה ?(וואי עוד מתחילים איתי!!)
לא נשמה אני נשואה (בגללו היום אני קוראת לכולם נשמה!)
אבל את בלי טבעת...
מה לעשות האצבעות נשארו שמנות אחרי ההריונות.
אחרי התקף צחוק נוסף ( נראה לי שהוא לקח משהו לפני..)
הוא אמר לי: "את בסדר"!!
ולמי שלא ברור "את בסדר" בשפה המקומית זו מחמאה בלתי מבוטלת!
זאת אומרת שקיבלתי ציון עובר- לפחות חמישים פלוס!!!
לילה טוב לכם נשמות!!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
