"אז מה..את רצה לספר לחבר'ה"..

אני?!, מה פתאום.. הרי אני מאוד דיסקרטית ,למרות שאחרי כל "הפשעים" שלנו יש חוק שמחייב והוא נקרא "זכות הציבור לדעת!"

גם בזיוני מוח את טובה..

מבאס שכמותו.

בחופשה הקצרה הזו גיליתי שחיי הבטלה הולמים אותי, פשוט "תפור" עליי להיות בטטה!

היומיים האלה התנהלו בהילוך איטי, לא מיהרתי, את הדאגות איחסנתי בפינה קטנה במוח - שידאגו לעצמם עד יום ראשון!

הנסיעה מאשקלון לאזור צפת ארכה לנו כחמש שעות נסיעה.

לא נתקענו עם הרכב או משהו...פשוט לשנינו יש חוש התמצאות מאוד "מפותח".

ההתבלבלויות לא הפריעו לנו, זה אפילו היה מצחיק.

כל כך נהננו מהדרך עצמה, כל הירוק הזה מסביב והכל פורח - לידיעתכם האביב כבר הגיע לצפון.

באחד מצידי הדרך היה משטח ענקי בצבע צהוב - היקר טען שקוראים לפרח הזה חרדל, אמרתי לו שיפסיק לחשוב על אוכל - כבר עשינו הפסקה.

והוא בשלו מתעקש (קרציה) שלפרח קוראים "חרדל מצוי".

גם אני הפגנתי ידע בידיעת הצומח - עידכנתי אותו שלעץ היפיפה עם הפריחה הלבנה קוראים "שמבלולו מצוי" (שקדיה). עץ השקדיה בשיא הפריחה ממש הזכיר לי שמבלולו.

אחרי שהפגנו ידע נרחב בגאוגרפיה ובטבע  הגענו למערה שלנו.

חיצונית - המערה היא אכזבה טוטאלית

בנוסף לזה קיבלה את פניי מקהלה ענקית וצעקנית של תוכים!!!

כמעט עשיתי אחורה פנה, יש גבול ...

המערה בפנים - פשוט חלום.

מיטה ענקית שהבסיס שלה מאבן ולצידה בריכת ספא גדולה.

ישר שנכנסנו למערה הרגשנו צורך דחוף להתפשט - להתאים את עצמנו לסביבה, אבל המארחת התעקשה להסביר לנו את רזי  בריכת הספא.

אחרי שקיבלנו הדרכה על לחיצת  כפתור ההפעלה, הובלנו אותה לכניסה בנימוס ובחיוך לחוץ.

לא שאני רצה לספר לחבר'ה או משהו...רק אומר, שהיינו יותר רעשנים מהתוכים שהיו בחוץ.

אני עדיין  מתהלכת לי באיטיות נעימה (ולא רק בגלל כאבי מפשעת), אני צריכה להתעורר חזרה למרתון של חיי היום יום - אבל כל כך לא מתחשק לי.

הינה, אני כותבת בשעה שצריכה להיות בכלל בעבודה - וזה אומר שבגלל השאנטי הזה אני בטח אראה את הבית בשעת לילה מאוחרת. 

יאללה להתעורר!!!!