אני לא עושה את זה יותר בחיים!

יש גבול!

זה טימטום!

זה פיגור!

מסיבת יום ההולדת של הבן הייתה מוצלחת: היקר תיפקד בתור הדיג'י, אני בתור צוות הווי ובידור והבן הגדול בתפקיד שומר הראש- הוא הפריד בין שני זאטוטים שנלחמו על ילדה שחרחורת יפה.

בסביבות השעה אחת עשרה חלק מהילדים חזרו לביתם ונשארנו עם 16 ילדים מתוקים, מקסימים, חמודים אבל מה זה רעשניים!

אם קודם שקלתי להביא עוד ילדים..יום שישי קיבלתי אחלה "גלולה" למניעת הריון!

שמתי לב שיש לי פחות סבלנות לרעש, ושישה עשר ילדים צווחנים - זה מעבר ליכולות הסבל שלי.

עם כל שעה שעברה, העירנות שלהם גברה, בשעה אחת פרשתי למיטה עייפה רצוצה וקצת חירשת.

ביקשתי מהם לשמור טיפה על שקט ושישמרו על הבית - אני לא חושבת שבביטוח הבית יש סעיף שנקרא "נזקי מסיבת פיג'מות".

בסביבות השעה ארבע קמתי , בעקבות רעש צעקות וצווחות - הצליחו להבהיל אותי לאללה המפלצות הקטנות.

באמצע ההמולה אני רואה ילדה שהשיער שלה צבוע בגוונים ורוד כחול לבן בוכה ומדברת בפלאפון עם אמא שלה.

הילדה נורא נעלבה מיצירת הפאר והעיצוב החדש שהעניקו לה ילדי כיתתה, בגלל שהיא העיזה להירדם - הם באמת הגזימו, נראה לי שרוקנו את כל השפורפרות של משחות השיניים על הראש שלה. מה שבטוח...בחיים לא יהיה לה עששת בראש!

מסכנה אותה אמא, הייתה מבוהלת נורא - הילדה דיברה איתה בבכי היסטרי מוגזם.

איזה סיוט - בשעה ארבע בבוקר אני צריכה להרגיע גם אמא עצבנית מבוהלת ועייפה!!

עזרתי לילדה לשטוף את השיער מריח המנטה ואפילו "צ'יפרתי" אותה ונתתי לה את הזכות לעזור לי להכין ארוחת בוקר!

ומהחבורה הרעשנית דרשתי שמעכשיוו הם משחקים רק בפנטומימה !!!

הטמבלים המתוקים האלה, לקחו את הדברים שלי ברצינות - שיחקו בפנטומימה, מה שהוביל לפרצי צחוק ענקיים!!

אחרי ארוחת הבוקר וקיפול שקי השינה ( איזה נחמד היה לי לראות סוף סוף פיסה של ריצפה) חיכיתי בעניים מצומצמות לבואם של האמהות/אבות, או אפילו האחים הגדולים - לא משנה מי, העיקר משהו עם גלגלים. 

והם..בוששו לבוא!

ואני מחכה,והשעה כבר שבע ועשרה!

בשעה שתיים עשרה התפזר אחרון הילדים ואני נשארתי עם בית ריק שקט שקט...אבל מה זה ג'יפה!

אני מודה ומתוודה - מסיבת הפיג'מות הזו הייתה גדולה עליי. 

תרשו לי שוויץ קטן:  http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3232020,00.html