עוד לא ראיתי את הקטן שלך..
רמה!!!
מה..מה כבר אמרתי עכשיו?!
סה"כ התכוונתי לבן הקטן שנולד לו. איזה ראש כחול יש לאנשים.
אני כבר 52 שעות , 37 דקות ועשרים שניות בדיאטה – ואני עדיין לא חטובה.
נראה לי שהפעם אני רצינית , אני יודעת שהכרזתי על רצינות כמספר הקילוגרמים העודפים שלי.
אבל הפעם זה אחרת,כי:
א. נמאס לי להיות בטטה, גם אני רוצה תחתון חוטיני !!
ב. אני לא רוצה שיגידו לי יותר את המשפט המבאס "את לא שמנה,את גדולה" – אף פעם לא הבנתי את ההבדל , אז אני שמנה או גדולה?! – השאלה הזו מופנית למי שראה את מימדיי (שחר,זוהרת, G-DOT ,סופי,מוקה,איריס,דבש ,רונית המלאכית- איזו חבורה ענקית ומדהימה הספקתי כבר לנשק בלחי).
ג. על הדיאטה הזו שילמתי כסף - 550 ₪ לחמישה שבועות,זה המון..אני רוצה לפחות לרדת בזמן הזה 10 קילוגרם - שאוכל לפחות לומר שקילוגרם שומן עלה לי 55 ₪ - גם יקר. שומן זה עסק יקר!!!
ד. אני מאוד סקרנית..מעניין אם גם לי יש צלעות!
המפגש הראשון:
איזה מפחיד הרופא שלי...אם אני ארזה זה רק בגלל הפחד שלי ממנו.
שום חיוך, ועם פרצוף קפוא ומבטא רוסי כבד הוא הסביר לי שהשבוע אני אוכלת גבינות וירקות.
אוקיי, אבל איפה האוכל?!
מותר גם ביצה ותפוח בינוני ביום
הבנתי- אבל למה הוא מזכיר את האוכל?!
אז זהו, אין אוכל ..
אחרי הסבר קצר הוא שאל אותי בקול עצבני אם יש לי שאלות.
עניתי שאין לי...הוא הפחיד אותי.
ואם הק.ג.ב הזה לא היה מבהיל אותי הייתי שואלת אותו כמה שאלות:
"אואהההה פיספסת אהו פיספסת.....איפה המצלמות,זו בדיחה-נכון?"
"נראה אותך אוכל גזר ומלפפון שבוע – זה קשה ומרעיש,ואחרי יומיים זה כבר לא טעים!"
"למה אי אפשר לשים על המלפפון מלח? – אני רגילה מהבית "
"לך לא חסר – גם לך יש כרס קטנטנה "
אחרי השיחה הדיאטטית דלת המילים ועתירת מבטים קפואים ,הוא ביקש ממני להוריד סנדלים.
יופי..העניינים מתחממים.
תעלי על המשקל!!- הוא נתן פקודה!
מהאינסטינקט כמט ונתתי הצדעה .
על המשקל הייתי גבוהה ממנו בראש. הכנסתי אוטומטית את הבטן, כאילו שזה יעזור..
רציתי לכתוב גם על שלב העינויים (המחטים והדקירות) אבל עכשיו כבר שבע וחצי וזה בדיוק הזמן לארוחת הגורמה שלי: מקלות קולורבי עם גבינה לבנה.