אני כל השבוע מתכננת לי את השבת הזו.
תוכנית גדולה הכנתי בשבילה.
הכנתי את הילדים והיקר, הסברתי להם בפרטי פרטים על התוכנית שלי.
הם קיבלו את זה יפה- יענו לא הבינו מה אני רוצה מהם.
והתוכנית היא:
השבת הזו אני פדלאה,בטטה, לא זזה!!
אני רק אפעיל מכונה, אקפל קצת כביסה, אמרוט גבות וזהו כי:
השבת הזו אני פדלאה,בטטה, לא זזה!!
אולי אכין לצהרים משהו קל, אסדר את הארון של הבן הגדול – הוא כזה מבולגן.., אמרוט את השערה שגדלה לי בסנטר – איזה פחד..יש לי שערה קשה בסנטר, אני אפילו מלטפת אותה עכשיו
איי- היא דוקרת!
אני ממש מודאגת- מה זה אומר?,שעוד מעט גם לי תהיה מכונת גילוח?
השבוע יצא לי לבלות הרבה מול המראה.
אני חייכתי אליה
היא אליי
עשינו פרצופים מצחיקים אחת לשנייה – תשמעו..היא מצחיקה!
כשאני מול המראה- אני ביקורתית ונוקשה כלפיי, אני עורכת רשימת ליקויים:
יש לי קימטוט קטן ליד העין – רק כשאני צוחקת
הציצי כבר לא בגובה השמיים.
אני ידעת שבערך ,משהו באמצע – נמצאים המותניים.
עם כל זאת, הסתכלתי על עצמי טוב טוב – ואמרתי לעצמי בכנות, בענווה: מותק, את יפה!!