השנה הבן ניסה שוב את כוחו לבחירות לרשות המועצה.

שנה שעברה הוא לא נבחר, הוא טוען שזה רק בגלל שלא הסכמתי לו להשתמש בג'ינגל של "צצצה אביב למועצה , אם תבחר בי תקבל מציצה "(סוכרייה על מקל).

והשנה תחרות קשה – ויתרנו על סוכריות המקל והלכנו בגדול- על קרמבו!.

בשלושה הימים האחרונים הבן הפך את הבית למטה בחירות .

אני הייתי ממונה על התקציב- אמא תקני תקני ותקני

הבן הגדול – יחצ"ן

היקר-משקיף

אתם לא יכולים לתאר לעצמכם איך ילד בן עשר וחצי מצליח להפעיל משפחה שלמה – בלי ששמנו לב הוא הפך אותנו לפעילים במפלגה שלו בלי שביקשנו טובות הנאה .

היו גם קריזות...

היה שלב שהבן הגדול עמל על הכרזות, אני מתקנת לו את שגיאות הכתיב בנאום – והשאנטי שלי עסוק בסידור התלתלים!

היום הגדול הגיע

הבן הקטן נרגש , הוא כל כך רצה את התפקיד הזה.

אמרתי לו, שאם הוא לא יבחר זה לא כזה אסון...ההפסד כול שלהם ו..

"נו דיי אמא כואבות לי הידיים מהקרמבו – נוסעים כבר?" – ילד מבאס.

כשהורדתי אותו בבית הספר – הוא נתן לי נשיקה ורק אמר "אל תדאגי אמא, יש לי תחושה טובה" – מתוק שלי.הוא מרגיע אותי!

האח הגדול ליווה אותו, נתן לו הנחיות אחרונות איך להתנהג ומה לומר תוך חיבוק כתפיים – מה אני אגיד לכם...אם לא הייתי מאופרת פיצוץ בטוח הייתי מתבכיינת מגאווה ואושר רק מלראות אותם מחובקים.

צפירה מעצבנת מאחור זירזה  אותי להמשיך בנסיעה- חכו חכו שהבן יבחר למועצה, נראה אתכם מעזים לצפור!

יצאתי מהעבודה מוקדם מהרגיל, רציתי להיות בבית  לקבל את הבשורה המשמחת או לחילופין לנחם.

הבן נכנס הביתה נפול פנים – אוףף, חשבתי לעצמי,צצצה מס' 2 נחל כישלון.

באתי לנאום את נאום הכישלון ופתאום הוא מקפץ בשמחה תוך זריקת תיק וחיבוק – "עבדתי עלייך, נבחרתי"!!

ואני רק אמרתי בגאווה – ידעתי!!

 פה הבונבון כותב חודשיים רק על הבחירות למועצה...מחורפן הקטן הזה, זה מהצד של היקר.