גם אני מצטרפת לפרויקט שלו
1- משכנתא
2- הלוואות
3- בריכות לאורך בלי לטבוע!
4- טסטים , לא שאני סתומה או משהו, פשוט זהירה – העדפתי לנהוג על המדרכה.
5- חמישה ימי עבודה
6- יום שיש מנוחה- עם הדלי והסחבה
7- ויום השבת קודש להורדת שפם וסידור גבות
8- דגים שוחים להם באקווריום
9- בבוקר היו תשעה
10-אצבעות לי יש כל דבר יודעות הן
הדבר שאני הכי לא טובה בו , על גבול הפיגור – אלה הם מספרים.
תשאלו אפילו את דויד – המורה למתמטיקה שלי.
מצידו, שבכל שיעור שלו אני אשחק כדורגל עם הבנים.
איך שלא אהבתי את המקצוע הזה..כשהם למדו כל שני נעלמים,אני פשוט רציתי להעלם
כשלמדנו על בעיות של רכבות וכאלה,בסגנון של: "רכבת יוצאת מאשקלון במהירות של"... היה לי חשוב לקטוע את המורה ולהבהיר לו את טעות התרגיל- אין רכבות באשקלון!!
והוא , במקום להודות בטעות שולח אותי שוב פעם להירשם במזכירות.
ושלא נדבר על משפט פיתגורס - עזבו אתכם ממשפט,תכניסו אותי ישר לכלא!
בדם יזע ודמעות- הצלחתי איכשהו לעבור בגרות 3 יח' בציון גבוה – 69! ( וכולם חשבו שאני משריינת את המספר 69 בגלל..בגלל שנת הלידה שלי!)
בתקופת הצבא,בסביבות גיל ה-20 נפתח לי גם השכל!
המספרים כבר לא הבהילו אותי, המוח נהיה פחות אטום
אני זוכרת את עצמי באותה תקופה בשירותים – פותרת תרגילים שלמים עם שני נעלמים.
היו תרגילים שגרמו לי לעצירות
בשביל לבדוק סופית אם נפטרתי מחרדת המספרים נרשמתי לקורס הנהח"ש סוג 1 – שנאתי כל רגע.
רק בגלל ששילמתי מכספי האישי אילצתי את עצמי לעבור.
ובשביל להתעלל בי יותר עברתי גם הנהח"ש סוג 2 .
ואם סוג 3 לא היה כל כך יקר,בטח הייתי עושה גם אותו- סוג של מזוכיזם..
והיום כשאני בוגרת,וראיתי כבר מספר או שתיים בחיי , אני יכולה לומר בוודאות שאני לא אוהבת מספרים,
מה לעשות ..אני לא מהטיפוסים שיקבלו אורגזמה ממאזן.
( זה שצרחתי היום מעונג כי התאזנה לי הקופה – זה רק בגלל איזה 0 בן זונה שברח לי בהקלדה ועד שעליתי על הטעות ..)