אני לא סובלת קור,אבל נמאס לי לקטר.

הסתכלתי על הפוסטים שלי מחורף שעבר -  מה אני אגיד לכם..אני ממש מגעילה!

פוסטים שלמים הקדשתי לנזלת,אופייה וצמיגותה

ובימים טובים – כתבתי על אף האדום והנפוח שלי.

זה מה שעשיתי כל החורף-קיטרתי?!

החלטתי שהחורף הזה אני אשתדל להתלונן פחות

אני אקבל את הקור המקפיא – בחום ואהבה

לא אספר על האצבעות הקרות  שאטוטו נשברות ונושרות על המקלדת .

אני אפילו לא אתלונן על הענן שרדף אחרי היום – כי זה ענן של גשמי ברכה..בטח הוא רצה שאני אגדל ואתפתח עוד לרוחב.

אחרי שהענן האפור והשמנמן השקה אותי במימיו הטהורים והזכים ( אתם שמים לב כמה אני משתדלת?) החלטתי להיכנס למקלחת רותחת.

לא בשביל להעליב את הענן חלילה – בשביל הפוטו-סינטזה כמובן.

איזה מים רותחים –פשוט תענוג!

המים היו חמים על גבול הכוויה – אבל זה היה לי נעים,ולרגע חשבתי שחבל שאין לי מיטה במקלחת.

זה היה יכול לשמש אותי יופי.

וככה חצי רדומה ,אני מפליגה לי במחוזות הדמיון..

הלוואי שהייתי גרה באפריקה!

לא צפון אפריקה – זה ג'ונגל ג'ונגל

אלא באפריקה של נשיונל גאוגרפיק!

מתאים לי להיות איזו אומפופו עם עצם של שור תקוע לי בשיער

על העצם באף אני מוותרת

להסתובב כל היום עם חצאית מיני מעור נמר ולרגלי רק סוליה של ג'יפה.

וחום השמש מקיף אותי.

אני שוכבת לי בערסל מקש ואמפופי הבעל....

"אמא!!!!- את גומרת את כל המים"

אוף- קטעו אותי מהדמיון, וכמעט ראיתי אומפופי שחור

מעצבנים..

ועכשיו איפה המגבת?- עוד פעם שחכתי?!

שיגמר כבר החורף המעצבן והבלתי נסבל הזה

אז הבטחתי לא להתלונן ...אז מה?

ממחר-אני לא אתלונן

אפריקה

תופי הטם, טם.