אני לוחצת על בקבוק של קרם הגוף

הוא משמיע רק פלוצים ריחניים כאלה, קולות מחאה רעשניים המודיעים לי שהגיע הזמן להשליך את הבקבוק לפח-וחסל.

אבל לא...אני לא פריירית , חבל על כל טיפה!

עוד ניעור חזק ולחיצה – הפקק נפתח ובוכטה של קרם נוחתת לי על השטיח.

חבל שלא שאבתי את השטיח קודם.

מבאס..

שלום ,אני מדבר עם רינת?

לא...

אמרו לי לפנות אליה בעניין של  בלה בלה בלה

הגעת למקום הנכון – אבל אין פה רינת,רק רמה- מקובל עליך?

אהה- טעות שלי,דווקא  אמרו לי את השם שלך.

אז את יכולה לעזור לי בעניין בלה בלה בלה

לא- אבל אולי רינת יכולה.

מה?!

סתם סתם- אני מבדחת את עצמי... אתה צריך סה"כ לפנות לבלו בלו ולסדר לך את העניין

המון תודה לך רינת

אבל קוראים לי רמה!

מבאס...

אני קמה בבוקר

מסתכלת על המראה – מתלבטת עם לצחוק או לבכות

שיער מופרע

גבות שמוטות

ובנוסף לזה נוסף לי חריץ עמוק בלחי , כאילו נרדמתי על חרב.

אם להודות על האמת  - כמעט לא הכרתי את עצמי!

"בוקר טוב וואחשה"- ברכתי את ההיא מהמראה

צחקקתי,השתפר המצב רוח

אבל לקום ככה בבוקר –זה מבאס...

אם תבקשו ( נו תבקשו תבקשו...) ממני להגדיר את השבוע שחלף במילה אחת, הייתי כותבת-"לאמשהוא".

כן ,כן – יש מילה כזו.

אבל השבוע כבר חלף לו

איך שהזמן טס..גם כשלא הכי נהנים.