פורים או כיפורים?..

אני לא יודעת מה יש בחג הזה שגורם לי לחטט בתוך הנשמה ולשלוף את כל המסכות שנמצאות שם בביודם.

איזה אוסף מרשים של מסכות יש לי..גם בשביל לכתוב את המשפט הזה נדרשה לי מחצית שנייה בשביל להסיר את מסכת ההכחשה ,האגו שנמצאת במדף מל"ח (מסיכות לשעת חירום)

הייתי רוצה לומר שאני חפה מכל מסכה – כל מה שאתה רואים וקוראים כאן זו אני : מצחיקולה, שטותניקת ורדודה .

אבל אם אומר זאת, זה ידרוש ממני לחבוש את המסכה המכוערת, שאני משתדלת לא להשתמש בה.

אותה מסיכה עטופה בנייר עיתון , והיא שייכת למדף אג"מ (אין גועלית ממנה)

זו מסכת השקרים הקטנים – מידיי פעם אני צריכה להשתמש בה.

דווקא השבוע יצא לי לחבוש אותה :

חברה (לא ממש קרובה)  שאלה אותי איך מכנס הסקיני מונח עליה

זו לא הייתה שאלה של חוות דעת, אלא רצון דפוק שלה לשוויץ .

היא הייתה כל כך מרוצה מעצמה, שלא הייה לי לב להגיד לה-זוועה!!,מה זו הפטרייה  שיוצאת לך מהמותניים?!.. מה זה שווה רגליים רזות ופתאום פטריית שומן נשפכת עליה?

כל כך לא אסטתי..

אז לא היה לי נעים להגיד שזה גועל נפש, שהמכנס מעות לה את מבנה הגוף

אמרתי רק: "נחמד"..

אבל אלה שקרים קטנים,נסלחים

אבל לפעמים אני משתמשת במסכה כנגד עצמי – אני משקרת לעצמי!

איזו בלופרית אני לעצמי..

ויש את המסכה שאני חובשת בערך פעם בשבועיים -  אני לא אוהבת אותה, היא עוקצת וגדולה עליי.

זה המסכה הרצינית -   אוף כמה שהיא לא מתאימה לי..זו מסיכה שותקת וקפואה.

שנים לקח לי להשיג את הדבר הנדיר הזה – זה עלה לי בהרבה דמעות ושטויות.

איתה למדתי לספור עד עשר..ולא להגיד מה אני בדיוק חושבת, במיוחד אם אני יושבת עם אנשים בעלי מסכת אגו מנופח.

את המסכה שאני הכי אוהבת – זו המסכה הליצנית שלי!!

לפעמים היא דבוקה אלי כעור שני – היא חלק בלתי נפרד ממני,ואולי בזמנים האלה היא לא מסכה..

אבל יש פעמים שעצוב לי בפנים ובכל זאת בוחרת לקחת את המסכה המצחיקולה  ממדף של"ח ( שטותנקיות לשעת חרום) .

קל לחבוש אותה- היא מתאימה לי פיקס!

איתה אני יכולה לדחוף את הכאב פנימה

אבל דווקא פה בישרא,למדתי שזה בסדר אם אני אסיר אותה.

אני כל פעם נדהמת מחדש, כמה כוח יש למקום הזה.

הרבה פעמים השלתי כאן מסכה בשביל שיהיה לי את הכוח והאומץ להסתובב בלעדיה בחיים האמתיים.