יום האישה הבנלאומי- מיותר..

אני יודעת שיש עכשיו כמה נשים שמתנדבות לתת לי מכה על הראש.

אבל לפני שאתן מנחיתות את הנבוט תסבירו לי למה אני צריכה את היום הזה?!

אחרי מחר שכר הנשים יעלה , או רחמא לניצלן  ישתווה למין היפה?

ממחר לא יהיו נשים מוכות?

וממחר לא ישאלו אותך- "מי נתן לך את הרישיון?"

עצם קיום היום הזה גורם לי להרגיש שונה ולא שווה.

למה אין יום הגבר?

אז נכון שמעידן אדם הקדמון המין הנשי זכה להכרה – אז אנחנו לא רק מלקטות זירעונים ומחליפות טיטולים אנחנו נמצאות בכל מקום שבו כף רגל גברית דורכת.

אבל תמיד צעד אחריו ..

אז יש לנו כבר את הזכות לבחור ולהיבחר

היינו  כבר על הירח – אומנם כלב ושימפנזה הקדימו אותנו, אבל לא נורא.

אין עבודה "גברית" שאנחנו לא מסוגלות לבצע !

יש שיוויון! (?)

אז למה כשאני קוראת על מנכלי"ת, אן מנהלת תאגיד אני מתמלאת גאווה נשית?...

ולמה הטייסת הישראלית הראשונה- מילאה אותי שימחה?

ולמה בשנות האלפיים אנחנו עדיין נלחמות על הכרה?

לוקחת את המילים שלי חזרה- יש עוד מקום ל"יום האישה הבנלאומי" , אבל לא ליום אחד אלא לכל יום בשנה.