רק ספר אחד?-איזה מלחיץ..

אני מכירה אותי – אם הייתי צריכה להציל ספר ממחיקה הייתי בוחרת בספר התנ"ך, תודו שאני צדקת , שיש בי  מהרבנית קוקו                                                             

קשה לי לחשוב שספר התנ"ך ימחק לעד, שכל סיפור הבריאה יעלם...      

 ובכלל בתנ"ך יש את כל הסגנונות ואם באותה תקופה היו בלוגים היינו יכולים לחלק את התנ"ך לפי

קטגוריות:

ספר איוב – קטוגרית הדיכי                                                                                              

 שלמה המלך – הוא בטח היה מתחרה עם הבלוג של הרווק                                                   

אברהם אבינו- היה משויך לקטגורית 40 ומעלה מעלה                                                         

כל יצירות הפאר שנכתבו עם השנים, אני עדיין חושבת שהתנ"ך זו היצירה הכי גדולה, אומנם הוא לא ספר הכי קריא למרות שהוא מנוקד , הדפים דקיקים , ויש שם כמה סיפורי אימה..כמו חזון העצמות היבשות, לדמיין את כל העצמות יוצאות להם מהקבר...

אני מנסה לדמיין אותי באותו חזון- אלוהים מלביש לי עור וגידים, אבל מבאס..אני מכירה אותו, הוא עוד פעם ילביש לי שומן!   

 אני אוהבת את סיפורי הנשים בתנ"ך – נשים חכמות, חזקות ודומיננטיות.                   

קחו את דלילה למשל-  אני לא יודעת אם היא הייתה חכמה , שמשון  נתן לה רמזים דיי ברורים בסגנון חידון חמיצר לגיל הרך והיא בכל זאת יצאה דיי פוסטמה בכל פעם.. נראה לי שהיא הייתה בלונדינית . 

נו טוב..אז דלילה היא לא דוגמה לאישה חכמה בתנ"ך , אבל בנדניקיות ופוצי מוצי  היא הצליחה להוציא משמשון את הקשקשים מהראש.                                                     

ואיך אפשר לשכוח את איזבל – כלבה..ומתה כמו כלבה. עוד דמות שלא מחמיאה למין 

או אשת לוט- אני לא יודעת אם התנ"ך העניק לה שם ואולי טוב שכך – אומרים לה בפרוש לא להציץ אחורה – אבל לא...כמו כל אישה טובה היא לא תפספס אקשן!.     

וואי לאן נגררתי עם הפוסט הזה..  פתאום אני נזכרת בכל כך הרבה סיפורי תנ"ך.               

כולי תקווה שלא ימחקו לנו ספרים – כי במקום שמוחקים/שורפים....