"עבדים היינו לפרעה במצרים"- מה הם מתלוננים, מה?

מעניין איך  בני ישראל המפונקים של תקופת פרעה היו  מסתדרים היום .

אז הם היו רק עבדים לפרעה

והיום אנחנו עבדים של הזמן, העבודה, הבית והבנק.

השבוע הרגשתי עבד- והכי מרגיז שזו מבחירה אישית .

לא נורא- בשבוע שעבר בחרתי להרגיש קורבן שזה יותר קשה מעבד

ובשבוע לפני- בחרתי להרגיש מפגרת.

הכול עניין של בחירה –לא?

אתמול בחרתי להרגיש קצרת רואי על גבול העיוורת – לא לראות את הערמות נייר שמחכות לי על השולחן.

החלטתי שאני לא נוגעת בנייר אפילו לא עם מקל נחייה!

אז החלטתי...אבל ידוע שההחלטות שלי לא שוות זוז אחד.

הגעתי הביתה עייפה ,רעבה ומסוחררת – ועם כל זאת הרגשתי מלאה מבפנים, סה"כ יום מוצלח שהצליח למלא יותר מאשר לרוקן

התיישבתי על הספה

רגל פה רגל שם

וחיוך דבילי ואופטימי נסוך על פני – לפחות אני לא יושבת על הגדר..זה לא נעים בטוסיק.

אני שומעת את הפלאפון מצלצל צלצול רוטט- וזה מצחיק אותי!

לפני יומיים דברתי עם האחות  ובמקביל הדפסתי משהו – ופתאום השתחרר לי אפצ'י ענקי והפלאפון החליק מאחיזת הכתף.

ניסיתי להציל אותו מנפילה – כמעט הצלחתי, הקפצתי אותו גבוה יותר ,נגעתי בו..ובום טראח נחת לי על הרצפה.

יש לו רק סדק/ שבר במסך , לפעמים המספרים נעלמים ומאז הוא מצלצל רוטט – רק לא מזמן החלפתי אותו ואין לי סבלנות או כסף להחליף עכשיו אחר.

אז שיישאר רוטט ..ובמילא אני לא מתכוונת עכשיו להזיז את הישבן שלי מהספה לכיוון הפלאפון.

 עכשיו הטלפון מצלצל

וזה דורש ממני לקום!!

אבל הרגליים נוזליות,המוח ג'לי לא מסוגל יותר לתת פקודות תזוזה.

זהו- הוא עשה את שלו מעל ומעבר השבוע

או שפשוט יש לי מוח קטן.

ופתאום שקט..

דממה

התוכי לא צייץ

מאמעוף לא לחש

הרגשתי  במעמד הר..כלים .

ערימה של כלים חיכתה  לי בכיור – וזה לא חדש , אני רגילה לשפשף ואין לי בעיה עם זה ( את הכלים מוקה- את הכלים!)

אבל היום אני לא יכולה לשטוף כלים , כי בנוסף לזה שבחרתי להיות עיוורת  בחרתי גם להיות פריחה ערסית אשקלונית עם נצנצים!

אני לא יודעת מה קורה לי...נראה לי שנגמר לי  הטונר במוח ( אפרופו טונר – רבע שעה אי מנסה להחליף טונר למדפסת , התקשרתי אפילו למרכז תמיכה  , מבאס להרגיש טמבלה..ולהתעקש להכניס את הטונר הפוך למדפסת.)

החלטתי לבנות לי ציפורניים!

עד עכשיו הסתדרתי טוב מאוד עם הציפורניים הטבעיות שלי, ואין לי מושג למה החלטתי להתעלל בעצמי.

תגידו לי נשים יקרות בעלות ציפורניים מובנות – למה אף אחד לא סיפר לי כמה זה לא נוח ?!

יש איזשהו קשר בשתיקה בנושא הזה?!

או שרק לי זה לא נוח?..

אני יומיים מתאפקת לפיפי – לא מצליחה לפתוח את הכפתור

אף פעם לא חשבתי שלשים חזיה ידרוש ממני לוגיסטיקה – כמעט התייאשתי והחלטתי ללכת לעבודה עם הלוק המקפץ.

לפני שעה מזמזתי כמה דקות את הבלטה ברצפה בשביל להרים שקל!

לשטוף כלים ולקפל כביסה –אני לא יכולה בכלל!

ולא רק בגלל שאני מוגבלת ציפורנית.

אני חוששת שהנצנצים והיהלומים שיש לי בציפורניים יעופו!

איך אני שמחה...שמחה  שנחסך מכם לראות את הלק  הזוועתי והמסנוור שלי.

מראה הלק היה הורס את כל התדמית של בחורה שקולה ורצינית שיצרתי לי פה!

הבהרה: פוסט זה נכתב בסיוע של עיפרון , אני לא יכולה להקליד עם הציפורניים -זה מצמרר !