"אמא,תקני לי חבילת קונדומים" – מבקש ממני הבן שרק לפני שבוע חגג יום הולדת 14 .
"מה זה?!" – לא שאני לא יודעת מה זה קונדום, אבל זו התגובה שיצאה לי בלויי קול צורם, מופתע ומבוהל.
בשביל מה הוא צריך קונדום? – רק לא מזמן הוא עשינו לו ברית..
ויש לו עוד גשר על השיניים- אני יודעת שזה לא שייך אבל זו המחשבה שעלתה לי בראש באותו הרגע
הוא עוד קטן- אומנם יש לו כבר כמה תלתלים שם אבל זה לא אומר שהוא מוכן.
מודה ומתודה- נבהלתי קמעא
"לא בשבילי אמא, בשביל החבר שלי"" – מנסה להרגיע אותי הבן
עוד יותר מבוהלת ..
הוא תפס אותי לא מוכנה , אני יודעת שיש ילדים/נערים בגיל הזה שמקיימים כבר יחסי מין – זה נראה לי כל כך מוקדם ולא נכון, מה גם שאני מכירה את הבן שלי –חסרה לו הבשלות..
"אז את יכולה לקנות לי?", מבקש הבן שוב, ו"תבקשי שיארזו לך את זה בעטיפת מתנה".
"מה זה?!" - דווקא כשאני צריכה את המילים, את השפה -יוצא לי רק המשפט מטומטם הזה. למה תמיד אין לי מילים כשאני הכי צריכה אותם?
"תסביר לי בשביל מה אתה צריך קונדומים" – אני שואלת אותו ברוגע שגייסתי מתוכי איכשהו.
והוא בחיוך מתוק ונבוך מספר לי שהוא והחבר שלו רוצים לקנות חבילת קונדומים בתור מתנת יום הולדת לחבר אחר.
הצחיק אותי הרעיון – בצחוק הזה היה גם הרבה שחרור
שלפתי 50 שקל מהתיק – זה נראה לי מספיק.
"אבל אמא..אני מתבייש לקנות,אולי את תקני לנו?"
מה פתאום! , שיקנה בעצמו – כשיגיע הזמן שהוא באמת יצטרך שלא יהפוך אותי לסבתא בגלל בושה מיותרת.
אחרי שעתיים חוזרים הבן והחבר מהסופר-פארם בין צחוק לצחוק ובמשפטים קטועים סיפרו לי על חווית הקניה.
כשהגיעו לשם הם זיהו את מדף הקונדומים אבל לא העזו לשלוף קופסא במקום זה הם קנו מסטיק אורביט בטעם מנטה (שהם לא אוהבים בכלל) שילמו ויצאו משם.
הם החליטו להיכנס שוב, רק שהפעם הייתה להם תוכנית,לוגיסטיקה, מערך פעולה או שנקרא לזה "מבצע קונדום"?
חמושים בפנים רציניות שאולי הוסיפו להם עוד יומיים בגיל לפנים התינוקיות שלהם הם צעדו במהירות למדף הקונדום.
הבן שלי שלף קופסא משם והוא היה אחראי להחזיק את ה"מוקש" עד לדלפק.
תפקיד של החבר היה לבקש שיארזו את זה כחבילת מתנה.
המבצע עבר ללא קושי –עד לאריזה!
המוכרת התפקעה מצחוק ובקולות דיווחה לחברתה הקופאית שממול על הבקשה – תוך כמה דקות חצי מהסופר-פארם שמע את הבקשה המשונה
האמת- פה קצת ריחמתי עליהם .
היא שלחה אותם למוכרת אחרת שתארוז להם.
איזו השקעה של אריזה...לפני חודש קניתי שם בושם מתנה ולא ארזו לי את זה כל כך יפה כמו חבילת הקונדומים הזו.
היא אפילו התייעצה עם הילדים, אם לשים לחבילה פפיון או לא לשים.
החברים החליטו על פפיון בצבע זהב.
הבן כל כך הצחיק אותי... הוא דיווח לי שבקופסא יש 12 קונדומים וזה עלה סה"כ 25 שקל.
אז תחזיר את העודף!- קטעתי אותו
לא כל כך מהר ,אמא..
אני לא מבינה
תראי, אומר לי הבן , כשאני אהיה גדול אני אצטרך כל שבוע חבילה (חבילה לשבוע?!)
לחודש – זה יוצא 100 שקל
לשנה-1200 שקל!
אז לא כדאי שאני אשמור את העודף מעכשיו?, וחוץ מזה קניתי בעודף ברד.
אני נשארתי עם המחשבה "חבילה לשבוע?!, חבילה לשבוע?!"..
אם הייתי משתמשת בקונודומים, אני חושבת שמשה מהבנק היה מאוד גאה בי- מספיקות לי שתי חבילות בשנה!
חסכונית שכמוני
המתנה של הילדים זכתה להצלחה ובשבועות הם מילאו את הקונדומים בטעם לימון ( זה מה שהוא שלף מהמדף , דווקא בטעם לימון?!) במים ושיחקו איתם בתור פצצות מים.
הם עוד ילדים..