אני נוסעת לאיטי במהירות של 10 קמ"ש כשלפניי טרקטור ענקי שחוסם לי את שדה הראיה.
אין לי אפשרות לעקוף ונותר לי רק להתאזר בסבלנות הרבה שיש בי ולמלמל בנועם : סעמק,מפגר,טמבל מה הוא חוסם לי עכשיו את הכביש?!
הטרקטור מסמן לי עם היד שהשטח פנוי,שאני אעקוף
הוא ממשיך לנפנף לי עם היד לשלום
אופס- לא נעים, בטרקטור יושב לו הגיס
החלטתי לשטוף את האוטו
אני לא יודעת למה תמיד אני מתעצלת לעשות את זה – זה לא עולה לי כסף,זה מגיע לי חינם על כל תדלוק וגם אם שכחתי את השובר – זה לא נורא, אני וששון המשפשף כבר חברים.
ששון המשפשף – איש מיוחד, הוא כל כך אוהב את העבודה שלו.
כל רכב זוכה לטיפול אישי.
ברגע שהוא טובל את המטאטא בתוך הדלי מתחיל שטף הדיבור עם טון רוטן חביב שכזה: לא היית פה שבועיים ויומיים, את יודעת שאת יכולה לבוא לששון גם בלי לתדלק , וכמה פעמים אני צריך להגיד לך להחליף את המגב , אחרי השטיפה את לא נוסעת- אני צריך למלא לך אוויר בגלגל השמאלי , זרקו לך ביצים על האוטו אני רואה ..לא נורא זה עדיף מחרא של יונים – החרא שלהם הוא כמו חומצה , אם יונה מחרבנת תנקי מהר!...
רק אחרי שהוא חופף את כל הפח של הרכב , ומנקה את התנוך של הפנסים הוא נותן אישור להתקרב למכונת השטיפה שלו.
אני אוהבת את המראה הצבעוני של כל מוטות האסלה מסתובבות בבת אחת.
תמיד נכנס בי הילד הרע- ומתחשק לי לפתוח את החלון שהמברשת תעשה לי איזה וויש על הלחי.
אבל עם הפאן של המכונה יש לי בעיה- הוא מפחיד אותי!
מבהיל אותי המוט הגדול שמייבש את הרכב – תמיד יש לי תחושה, שדווקא עכשיו העינית לא תעבוד, משהו ישתבש והמוט יכנס לי בשמישה!
אז אני מתכופפת , בשביל מה לקחת סיכון מיותר ..
מהעבר השני מחכה לי ששון מצויד במטלית שחורה ג'יפה וחיוך צהבהב.
הוא מיישר לי את המראות – אף פעם הם לא חוזרת להיות מכוונות כמו שאני רגילה .
ומתחיל לשפשף את הטיפות מהחלונות
הוא משפשף בכוח, במרץ – תמיד מפליא אותי, איך מסמרטוט כזה מלוכלך יוצאת מראה נקיה?
הוא ממשיך לשפשף- ולי נגמרת הסבלנות..
"נו ששון ...זה כבר נקי "
הוא לא מתייחס לדבריי רק נועץ בי מבט חייכני
ששון!!! – תפסיק לשפשף זה לא יגדל!
לוקח לו כמה שניות לקלוט
ופתאום הוא פורץ בכזה צחוק ..( יש לי חולשה לאנשים צוחקים..)
"סעי סעי"
הוא נותן לי סוף כל סוף את האישור המיוחל .