אני חושבת שאני אסבול עוד מעט מהתכווצות שרירים

כמה הלכתי...שדות שלמים חציתי , היו קטעים שרצתי בקלילות שהדהימה אותי

זה ממש מעייף- אפילו בחלום אני לא בכושר!    

אני בדרך כלל לא חולמת, או שזוכרת רק שרידי חלום שלא משתבצים ודי מטרידים שגם הם נשכחים  אחרי צחצוח שיניים .

יש כאלה ( שאני טיפונת מקנאה בהם) שהלילה שלהם משובץ בחלומות, במראות,בתובנות.

ורק אני ישנה כמו בטטה , בלוק , יציקת בטון!

אבל אתמול חלמתי....חלום מוזר על גבול המפגר..

אני רק רצה בחלום – ומדי פעם מצטרפת אלי דמות למרתון הלילי.

חלק מהדמויות אני מזהה , אבל הדהימו אותי הדמויות שאני לא מכירה , היו להם פנים ברורות ,חדות שאם יצא לי להיתקל בהם בחיים האלה- אני אזהה אותם מהחלום!

( יש מישהו מהישראבלוגים שיש לו שומה בכתף השמאלית?- אם כן, תדע שאני יודעת איך אתה נראה!)

באמצע החלום – ביקשתי פוס, שיחכו לי שנייה , אני כבר חוזרת – הייתי חייבת להתפנות.

אחרי שהטלתי את מימיי המשכתי את החלום בדיוק באותו מקום! – נו.. זו לא בעיה, פשוט המשכתי לרוץ.

שום דיאלוג לא היה לי עם השותפים שלי לריצה , מידיי פעם הייתה אחיזת ידיים ספונטאנית או מבט –וזהו

ידענו והיה לנו ברור לאן אנחנו רצים

בקצה הרחוק של השדה היה צריף, גם בחלום הוא הזכיר לי משום מה את הצריף של תמרי הנגר.

לא הגעתי לצריף ,פתאום החלום נגמר לו והשאיר תחושה של החמצה , של משהו חסר ולא גמור ..

לא נורא- עם החלומות המעפנים שלי, אני בטח אפגוש רק  את אזמרלדה  מהצריף של תמרי הנגר.

אני חוזרת לישון - לא ידעתי שחלום יכול להיות דבר כל כך מעייף..