תסלחי לי...איך אני מגיע לרחוב מנחם בגין? שאול אותי נהג בצומת ברמזור אדום.
וכמו כל אזרחית מקומית טובה – אני מסבירה לו שהוא צריך לנסוע ישר , לעבור שלושה רמזורים, ברמזור הרביעי לפנות שמאלה ומיד ימינה!
הוא מודה לי על ההסבר המפורט
הרמזור כבר מתחלף לירוק וכל אחד פונה לדרכו
הוא – לאן שכיוונתי אותו
אני –לכיוון הבית
אבל משהו מציק לי, לא מסתדר לי – גלינג גלינג.. אני כמעט שומעת את האסימון יורד לי למוח,וזה כואב, מציק..
מסכן אותו נהג.. בטח ברגעים אלה הוא מקלל אותי, את אמא שלי ואת כל בנות ישראל שמחזיקות הגה.
אז טעיתי קצת ..אז הוא יגיע לרחוב הרצל במקום רח' מנחם בגין – מה רע, דווקא מנהיג דגול!
מרגישה אי נעימות, אפילו שלא מכירה אותו
אולי אני אדביק סטיקר בשמשה שבו יהיה כתוב:
" זהירות , נהגת ללא חוש כיוון"
או
" אלוהים שכח להתקין לי ג'י פי אס למוח "
או
" לא פותחת חלון- המזגן עובד"
אם יש משהו שהוא ממש לקוי וחסר אצלי – זה חוש ההתמצאות!
אין לי את החוש הזה .
אני תמיד אקח את הכביש הלא נכון
את הפנייה הלא נכונה
נסיעה של חמש דקות תיקח אצלי מינימום רבע שעה .
וזה מרגיז..
לפני חודשיים בערך הקפצתי את היקר לארז – נסיעה קצרה ולא מסובכת
אני לא יודעת איך עשיתי את זה – אבל במקום לצאת איך שנכנסתי, הגעתי לבסיס צבאי אחר, הייתה חסרה לי עוד התבלבלות קטנה והייתי מגיעה גם לעזה.
ולמה נזכרתי בכל זה עכשיו..כי מחר יש לי הדרכה על איזו תוכנה עם מלא מפות, חלקות שטחים
זה עוד תחום חדש בעבודה, שבו אני נדרשת להתמצא, לתת מענה.
סעמק- בתוך העיר שלי אני מתבלבלת
הם רוצים לתת לי ישוב שלם?!
אוף- חננה פחדנית שכמוני
אם השבוע רק נהג אחד קילל אותי
בחודש הבא – ישוב שלם יסקול אותי!
אימלה- אולי מחר אני אוציא חופשת מחלה..
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
