"חייבים להציל את הכדור" , מהרהרת לי עם סיגריה דלוקה ביד.
"אין לנו כדור אחר!" אני ממשיכה להרהר תוך הפעלת תנור גז, מיקרוגל והשלכת קופסת שימורים לפח.
אני חותכת סלט ירקות וחושבת לעצמי , שהייתי רוצה שהילדים שלי יאכלו ירקות אורגניים בלי חומרי הדברה וריסוסים למיניהם ,אבל אין באפשרותי לקנות מלפפון אורגני בחמישים שקל!
קראתי את הדוח הזה ,שאומר שאם לא נשנה את ההתנהגות שלנו בעשור הקרוב כל ערי החוף יוצפו –מפחיד...
מה זה עשור? זה אוטוטו!
בעוד עשור אני אגמור סוף סוף עם המשכנתא ודווקא אז יבוא גל ויחריב לי את הבית שלי שצופה לים מהשירותים?
בעוד עשור הבנים שלי יהיו אחרי צבא ובדרך ללמודים והקמת משפחה - אני רוצה לזכות ולראות את הנכדים שלי , להציק לכלות המעצבנות שיהיו לי ( אני מכירה את הבנים שלי- יש להם משיכה למעפנות)
בעוד עשור אני עוד אהיה צעירה, עדיין פרגית שמנמנה- אני לא רוצה למות מגל של ים..אני פוחדת מהמדוזות!
בעוד עשור – אני פשוט רוצה עוד לחיות..
באתר הזה מציעים דרכים לשינוי הרגלים - תקדישו דקה,תצילו דור.