אני מסתכלת עליו ויודעת שעוד רגע אצטרך להסיט את המבט בכדי לא להביך אותו.

אם הייתי יכולה להסתכל עליו שעות ולהבין אחת ולתמיד למה אני מוקסמת ממנו כל פעם מחדש.

הרי הוא לא יפה , לא חטוב ולא צעיר

הוא מבוגר ממני אולי בגיל של אבא שלי פחות או יותר, יש לו כבר שערות באוזניים וישבן שטוח לאללה ( הרהרתי לי לרגע – שכשאני אהיה מבוגרת יהיה לי סוף סוף ישבן קטן!פששש.. יש למה לצפות!)

הוא גם בקושי מדבר, המשפט הכי ארוך ששמעתי ממנו זה "בוקר טוב" עם חיוך מקסים גדול וצהבהב.

אז מה כל כך מיוחד בו?

למה כל פעם כשהוא נכנס למשרד, אני מרגישה שחדרי הלב מתרחבים ?ובאותו רגע ללא אישור וללא תוכניות אדריכל- נוסף לי עוד חדר ומרפסת ללב?.

יש בו משהו טוב

בטח שליגי תקרא לזה אנרגיות ..

לא משנה איך אני אקרא לזה , כשהוא נכנס לחדר ומברך אותי בבוקר טוב – אני יודעת שהבוקר יהיה לי מוצלח ומלא כל טוב.

כשאני רואה אותו הוא מזכיר לי תמונה מאלבום תמונות ישן- בגדי עבודה כחולים ודהויים , מגפי גומי שחורות מקושטות בגושי בוץ חום ורך .

השיער מדובלל עם פדחת מבריקה במרכז הראש- קשה לי לדמיין שפעם הייתה לו בלורית מתבדרת ברוח.

אני הכי אוהבת את הבושם שלו – ומבלי שהוא שם לב אני נושמת אותו ומרגישה לא נוח עם זה כאילו לוקחת משהו שהוא לא שלי ולא נותנת שום דבר תמורה.

כשאני נושמת את הילדים את הבעל ואת האהובים עלי – אני מרגישה טוב ונוח  עם חילופי הניחוחות.

אבל ליהנות מניחוח אחר- מרגיש לי קצת אסור ו....הסתבכתי עם המחשבות של עצמי, אחזור לזה מתישהו או עם בכלל.

את הבושם הוא רוקח בעצמו ובגלל שאני בעלת חוש ריח מפותח גילתי את המרכיבים לבד: תרסיס אוראה ,ניחוח אדמה רטובה , עסיס תפוזים וטיפות טל של בוקר.

את הבושם הזה לא ניתן להשיג בחניות – זהו בושם יוקרה של הטבע.

השבוע הוא הגיע עם שקית מלאה תפוזים , כל המשרד התמלא בניחוח הדרים.

כשהגעתי הביתה וסידרת את התפוזים בקערה, גילתי שהתפוזים שרוטים,מצולקים ולא יפים במיוחד –אבל הפנים שלהם כל כך עסיסי מתוק וטעים.

והקליפה היא רק קליפה.

גמאמא- יש מתכון פשוט לעוגת תפוזים?

לעוד מישהו יש?

לא סתם קוראים להם תפוזים סיניים – יש לי כבר מיליארד על העץ!

תענוג

איך מסבירים ללימון שהוא רק לימון ולא ענבים?

למה הוא החליט לגדול באשכולות?

איזה לימון מסטול...

המתכון המהמם של גמאמא – מומלץ בכל פה לשון ומותניים!

הריח מדהים

והטעם משגע...

ממחר דיאטה!