"אני צריכה לתת לך זריקה במותניים" , הודיעה לי האחות , שנראית כמו תלמידת תיכון שמצאה עבודה זמנית בתור אחות עד גמר השביתה

"הצחקת אותי..", עניתי לה ברצינות גמורה

"אני מחפשת את המותניים שלי קרוב לעשרים שנה!"

היא מצאה איכשהו את המותניים , היא לקחה בערך את האמצע בין הישבנים לשדיים ודקרה אותי כל כך כואב...

היקר אמר שזה כואב לי כי עשיתי שריר

הצחיק אותי גם הוא, השריר היחידי שיש לי הוא בלסתות!

איזה יום...

אני מוכנה למחר – קצת חוששת , קצת פוחדת.

יצא לי להרהר בכל מה שקשור לפחד, למה כלפי חוץ אני עוטה לי שריון אל חלד חסין פחד ושדים ?

למה יש לי צורך לשחק את האמיצה, רמה עם בציות של בת יענה?

הרי מי שמכיר אותי באמת יודע שאני די חננה פחדנית..

בגלל שאתם לא ממש מכירים אותי  אני רק רוצה שתדעו שאני ממש ממש פוחדת – ומרגישה הכי אמיצה להודות בזה!

אז נכון שזה ממש לא ניתוח מסובך ,אבל מה יקרה אם..

אם אירדם ולא אדע איך לקום

אם משהו יסתבך

או אם החלוק יתרומם וכולם יראו לי

או אם..

די די – בלי מחשבות קודרות!

הכול יהיה בסדר וזה יעבור חלק בלי בעיות

חג חנוכה שמח חברים יקרים

ואם אתם לא עסוקים בלהחזיק את הנר (אופס) ,אתם מוזמנים להחזיק אצבעות בין השעות 8:00-10:00

ואל תשכחו

כל אחד הוא אור קטן

וכולנו אור איתן

מלא אור לכם