יש לי חולשה לגרביים

פעם הייתה לי חולשה לנעליים אבל בגלל שזו חולשה מאוד יקרה החלטתי להמיר אותה בגרביים ( משה יהיה גאה בי!).

אני מקפלת את הגרביים שיצאו מהכביסה ומצחקקת לי – יאוו , הייתי שפויה כשקניתי את הגרביים האלו?!

בטוח שמישהו שם לי גרב על המוח וטשטש לי את שיקול הדעת, אחרת איך אפשר להסביר את הגרביים עם הנצנצים והתחרה המזוויעה  שאני מחזיקה ביד-אה?

מילא נצנצים ..

בתוך הערמה יש גם את גרביון הצמר הקטנטן שקניתי.

אין לי מושג למה קניתי אותו .אולי בכדי שיתאים לחצאית מיני שלי

אבל אין לי חצאית מיני.

משהו מוזר עם הגרביון הזה – אני לא מצליחה להרים אותו עד למעלה ואז נוצר מצב שהוא מגיע בקושי לקו  הביקיני ( אני נורא אוהבת את המושג "קו ביקיני" – אם אני לא יכולה להרשות לעצמי ביקיני אז לפחות יש לי קו, אם הבטן לא מסתירה אותו ) 

למרות כל המשיכות , הקפיצות, , המתיחות וענטוזים אני לא מצליחה לחבר את הגרביון למפשעת ונראה כאילו יש לי טיטול והרגליים נראות קצרות כל כך- לא מתאים לי גרביון!

הקנייה הכי "מוצלחת" שלי, ממש התעליתי על עצמי  –  גרבי פו הדוב שלי!!

להגנתי אומר – שאני לא אשמה, לא ראיתי את פו כשקניתי , הוא היה מוסתר בכפל וחוץ מזה הוא היה במבצע!

אני זוכרת את הבוקר שגרבתי לראשונה את גרבי הפו...

זה היה בוקר חורפי (שלשום) אני בוחנת את עצמי מול המראה – ומתפלאת ומתפעלת מעצמי.

"וואלה את ניראת טוב!" אני מכריזה כולל הנהון מלא הערכה והערצה לדמות שבמראה.

בדרך כלל אני אלופה בלמצוא פגמים בעצמי ופתאום טוב לי עם איך שאני וזה מרגיש נפלא...

לכבוד ההרגשה החדשה והטובה הזו בחרתי את התחתון והחזייה מתחרה , השמורים לימים מיוחדים .

הסט כמעט חדש- מה זה אומר...שכמעט ואין לי ימים מיוחדים? , באסה

בשביל להשלים את המראה המרנין, בחרתי לי זוג גרביים חדשות.

מה אני אגיד לכם- תחרה וגרביים עם הדפס של פו הדוב זה לא כל כך הולך ביחד!

השארתי את זה, אבל בדרך לעבודה עלתה בי מחשבה אופטימית שכזו – מה יקרה אם אני אעשה תאונה והרופאים יראו לי את התחתונים ( שזה בסדר, היום אני בלי תחתוני סבתא)

 וכולם יראו את גרבי הפו שלי – זה הרגיש לי חושפני יותר מתחתונים..

אני מסתכלת על סלסלת הגרביים – גרביים חלקות, צבעוניות , עם פסים, פרחים,  כמה עם תחרה  או רקמה מעל ועכשיו נוסף לאוסף גם פו.

כל כך שונות זו מזו..

ובכל זאת הן כל כך אני.