תודה ל-2007

ברוכה הבאה 2008

בתפר שבין השנה היוצאת לשנה הנכנסת –קרה לי דבר נפלא

אני עוד לא קולטת שזה עומד לקרות

בעוד חודש סוף סוף אני אראה מטוס גדול , אשב עליו ואולי אפילו אתלונן  שאין לי מקום לרגליים, שהאוכל במטוס מגעיל ושישבתי ליד חלון מקולקל שאי אפשר לפתוח אותו.

בעוד חודש תהיה לי חותמת ראשונה בדרכון!.

ואיך קרה הדבר הזה?

מעשה שהיה כך היה

האחות הגדולה מתכננת לה טיול של חודש וחצי לדרום אמריקה עם חברה – ואני כל כך רוצה להצטרף...

אין סיכוי- כי אין לי כסף, אין לי אפשרות להשאיר את הילדים לבד, אני לא יכולה לקחת חופשה כזו ארוכה ועוד הרבה "אין לי" נוספים.

עם כל האין לי שמסביב , האחות סללה דרך ל-יש

יש לי כסף- היא מוכנה להלוות לי.

יש את ההסכמה של  היקר – שנתן את ברכת הדרך בלי הרבה ברקסים ,התחייב לקחת את הילדים כל בוקר לבתי הספר ולהגיע מוקדם ( עוד לא עדכנתי אותו על כל התורים לאורטדננט לקטן מרפאת שיניים לגדול ).

יש את ההסכמה מהעבודה – כל כך חששתי מזה.. הייתי בטוחה שלא יאשרו לי, הרי רק לפני פחות מחודש נעדרתי שלושה שבועות ורק בימים האחרונים הצלחתי להדביק את הפער.

בעוד חודש אני אהיה בברזיל, פרו, צ'ילה  ואולי  בכלל נחליט לנסוע לתיאלנד

כל כמה שעות אנחנו משנות מסלול.

בימים הקרובים נדע בדיוק לאן מועדות פנינו

ואני... כל כך מתרגשת/חוששת ...וזו הרגשה נפלאה , עם מלא חיות.

הלוואי שהכול יסתדר

ואני אהיה במטוס שהוא לא מטוס ריסוס

ושהקברניט יכריז בקול:  " הגברת שיושבת בשורה השנייה – נא לא הוציא את הראש מחוץ לחולון, אנחנו ממריאים!"