אני כל כך אוהבת את הבית שלי!!, הייתי צריכה להיעדר ממנו חודש וחצי בשביל להבין עד כמה?- קשת תפיסה שכמותי..
לא איכפת לי להיות קשת תפיסה על גבול המפגרת ולטייל עוד חודש וחצי.
המון תודה על הברכות וסליחה שלא הגבתי , כי לכבוד יום ההולדת איבדתי את המשקפיים בין הודו לנפאל.
זה דווקא לטובה – לא היה לי מושג מה קורה בארץ כי לא יכולתי לגלוש והמשפחה חסכה ממני את החדשות.
אחד הטילים נפל ממש , אבל ממש קרוב לבית – פחד...
דיי!!-לא רוצה לכתוב על טילים, פחדים ומציאות עגומה , בא לי לכתוב שמח והיה לי מזה המון.
יכול להיות שבימים הקרובים אכתוב המון על הטיול ולא תמיד בסדר הנכון – אני רוצה להעלות הכול בכתב לפני שאשכח.
כשתעוף תעוף תעוף
וכשתעוף, תעוף, תעוף
"וכשתעוף תעוף תעוף
תעוף ציפור האבן
אל התכלת הזכה
אז הפילים המפוסלים
ירדו סוף סוף לנוע
ולגמוע ממימי המזרקה"
כשהגעתי לנפאל השיר של גלי עטרי התנגן לי בראש – רציתי לראות את ציפור האבן המפורסמת
בדרך לפטאן קיבלה אותנו חבורה של ילדים מתוקים שהחליטו להיות המדריכים שלנו וכשהם קלטו שאנחנו ישראלים הם פצחו בשיר של גלי עטרי.
ריגש אותי לשמוע את הזאטוטים שרים את השיר.
"וכשתעוף תעוף תעוף
תעוף ציפור האבן
לא תהיינה מלחמות
המזימה והאימה
יהיו רק זיכרונות
מין השנים העגומות"
כשראיתי את הציפור בפעם הראשונה – התאכזבתי מאוד.
על האפרוח הקטן הזה העומד על ראש הקוברה גלי עטרי כתבה שיר?!
שאלתי את הילדים שוב איפה ציפור האבן, אולי הם התבלבלו.
הם שוב הצביעו לי על הנחליאלי הקטן.
בדמיון ראיתי פסל ענק ומרשים של ציפור.
לאגדה יש המון ציפיות מהציפור- אז לא עדיף שהיא תהיה גדולה ומרשימה?..
ואולי באמת הגודל לא קובע?
הציפור לא משהו,אבל האגדה שמאחורי הציפור יפה ומעניינת – אחפש קישור בהמשך.
"כשתעוף תעוף תעוף"...
תמיד רציתי לעוף!- ואני עושה את זה המון.
אני עפה לי על כנפי הדימיון
המורה למתמטיקה בתיכון העיפה אותי מהכיתה והרבה פעמים אני התעופפתי גם בלי עזרתה.
אז בשביל לעוף לא חייבים כנפיים, אבל בנפאל חשקה נפשי בזוג כנפיים – כל כך התחשק לי לראות את כל הירוק ההררי העוצר נשימה הזה ממעוף ציפור.
בעלות לא סמלית של 100$ רכשתי לי כנפיים אדומות יפיפיות!!!.
אני לא זוכרת את גובה הצוק שממנו התעופפתי, אבל לעולם לא אשכח את התחושה...את דפיקות הלב של אושר, את הנשימה העמוקה שלקחתי לתוכי, את הרוח הקרה שהכתה בפנים- תענוג אמיתי!!
ולמה נזכרתי דווקא בזה היום?...
כי קשה לי הנחיתה, אני מרגישה עוד מרחפת