השר יצחק הרצוג הציע תוכנית שבה חלק מכספי הקצבאות יועברו לתוכנית חסכון עבור הילדים.

התוכנית הזו מציאותית בדיוק כמו שהבטיחו לי בבזוקה שבגיל 21 אגיע לירח .

להעביר כל חודש חמישים שקל לתוכנית חיסכון  לזכות הילד – בכדי שיוכל בבוא זמן הפירעון  ללמוד או למצוא דירת חדר בדרום תל אביב נראה לי תלוש מהמציאות .

אני לא מבינה – רק אנחנו קוראים את דוח העוני, השר לא מקבל העתק? אין תקציב לשכפל לו העתק?

לא נורא – נפתח לשר תוכנית חסכון שבעוד עשרים ואחת שנה נגיש לו דוח ובו פירוט כמה ילדים גדלו בתת תזונה, כמה הלכו לישון רעבים בלילה וכמה לא הגיעו בכלל לגיל 21 ( אתה יודע- סמים , רציחות וכאלה)

אדוני השר,אפשר שאלה קטנה?

אתה יודעה כמה עולה לחם? ( לחם פרוס 7.15 ₪ )

כמה עולה חלב? ( אני אגלה לך-  ₪ 6.16 לליטר חלב)

אם לא הצלחת לענות על שתי השאלות יסוד אלו , אתה מתבקש להפסיק לבלבל לי את הביצים(מקרה שלי ביציות).

אחרי שעזרתי לך בעלויות , תעשה חשבון לבד – כמה חלב ולחם הם יכולים לקנות בחמישים שקל בחודש.

כמעט כלום-אה?...

אבל הכלום הזה שביל ילד רעב הוא המון – זה עוד יומיים שלושה ללכת לישון עם בטן מלאה.

את החמישים שקל חיסכון האלה מקום לשים בבנק אולי תשים אצל בעל המכולת בכדי שהמשפחות העניות יוכלו למשוך לחם וחלב, אם זה יישא ריבית  טובה אולי בסוף שנה יוכלו לקנות גם קרטון ביצים או להשתולל עם חפיסת שוקולד - מגיע להם גם מתוק..

אני לא יודעת אם לילדים הרעבים איכפת שבגיל 21 יהיה להם כסף ללימודים ,או חולמים על דירה משלהם

החלומות שלהם מצטמצמים לסנדוויץ ופנטזיה למקרר מלא.

תוכנית חיסכון של המדינה עבור הילד- הלוואי, זה היה יכול להיות נפלא

אבל כמו הבזוקה – זה ורוד מידיי,מתוק מידיי

אדוני השר,

בבקשה – אל תיגע לעניים בלחם