לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Avatarכינוי: 

בת: 56




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2007    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2007

נוחה להתרגז


השבוע מישהי אמרה לי  שאני נוחה להתרגז

היא ממש הרגיזה אותי.

אני נוחה להתרגז?!

אני?!

מואה?!

ומה כל כך נוח בלהתרגז?

 

אז נכון שהשבוע הייתי מרגיזה ומרוגזת במיוחד.

הייתי צ'ילבה ( זוכרים את המילה הזו?) עם עצמי !

יש דברים שממש הרגיזו אותי, כמו למשל..

 

תלמידה בלונדינית בשיעור הראשון שלה  בחניה ברוורס ...

איזה פקק היא עשתה!

בא לי לצעוק לה מהחלון : "תסובבי עוד קצת את ההגה – יא פוסטמה ותשחררי אותי כבר מהפקק"

אבל כמובן שלא צעקתי, רק התרגזתי לי בשקט , בשלווה.

 

 

למשל

למנופח אחד, עם אגו בגובה השמיים  - והוא כזה סתום בלום..

כל כך מתחשק לי לפנצ'ר לו את הגו!.

במקום לפנצ'ר לו את האגו , הרהרתי לי עמוקות : "אני כמעט בטוחה שיש לו ונטיל קצר.."

המחשבה הזו חייכה אותי

אבל הוא לא הבין איך אני מחייכת כשכל העולם על הגב שלו.

  

 

למשל

מישהי מדהימה מקסימה ויקרה שרצה מעבודה לעבודה, בשביל  להתפרנס , בשביל לשרוד.

היא צריכה לעשות אז זה , כי בטוח לאקס  שלה יש  אגו נפוח ,מרשה לעצמו לא לשלם מזונות בזמן ובטח הוא  מבלה  בימים אלו עם בלונדינית פוסטמה שלומדת לחנות ברוורס .

הלוואי שייפול לו הוונטיל !

 

 

או למשל..

זה לא מספיק?!

או למשל

למשל- כשאני מפחדת אני עצבנית או בכיינית.

הפעם אני רק עצבנית.

יאאלה שיעבור כבר יום שלישי הבא .- אני אהיה מתוקה מתוקה

בלי כיס מרה

אם לא יהיה לי כיס  בשביל המר

אז זאת אומרת – שהחיים הולכים להיות לי  מזה מתוקים!!

כיפק הי לי –פחחחח

 

 

 

 

נכתב על ידי , 27/11/2007 20:22  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרופורציות


 

יש לך "אכילה" בגלגל.

אוקיי..רק תקן לי בצ'יק את הפנצ'ר , אני כבר באיחור מטורף לעבודה..

דווקא בשביל להרגיז , הוא נתן לי הרצאה ארוכה על כמה שהגלגל לא תקני , פלא שהוא לא התפוצץ לי בנסיעה ומדהים שאני עוד לא מרוחה על הכביש.

הוא גילה שיש לי אכילה גם בגלגל האחורי – גלגלים רעבים יש לי...

עוד לפני ששתתי קפה הבוקר, על קרואסון אני יכולה כבר לחלום  – נפרדתי מ-500 שקלים.

דיכאון..עוד הוצאה לא צפויה.

לא עדכנתי את היקר , הוא בטח יגיד עוד פעם שעבדו עליי.

וזה מעצבן...כי אני לא טיפוס פרייר

הרבה זמן אנחנו חתול ועכבר – אין לי מושג מי החתול ומי העכבר- מיאו.

וככה עם מצבור של נאחס על הבוקר, וגוש כל כך כואב בגרון נסעתי לי לעבודה.

כל כך מתחשק לי לבכות , בכי כזה טוב

אני רוצה לחזור הביתה להתבכיין מתחת לפוך – תענוג, זה משחרר...אני יודעת שאני ארגיש אח"כ טוב.

אפילו את הפינוק הזה אני לא יכולה להרשות לעצמי – הרחמים העצמיים מציפים אותי, חשבתי כמה אני מסכנה וקשה לי ואוי אוי אוי...

 

וואי..

כשהגעתי לישוב , האטתי את הרכב למהירות של 10 קמ"ש.

בנסיעה איטית ופה פעור הסתכלתי סביבי:

לא להאמין מה סופה יכולה לעשות

רוב תאורת הרחוב מנופצת,חוטים גלויים, גגות חשופים, זכוכיות בכל מקום, עצים תלושים..נורא עצוב לראות שורשים חשופים.

יום מטורף בעבודה, אבל עם שיתוף פעולה מדהים ופורה עם המועצה.

כולם המומים מההרס, אבל לא שוכחים לומר תודה , על שאין נפגעים בנפש.

אחד התושבים סיפר לי שהוא ראה איך מערבולת הסופה מגרדת לו שורות מהגג , ומעיפה את הרעפים על מכוניות של השכנים.

הסופה הרימה גם כמה חתולים .

לכל החתולים המעופפים – שלום.

היום המטורף הזה הכניס אותי לפרופורציות.

פתאום המון דברים מתגמדים, אני נזכרת שיש לי על המון דברים לומר תודה ותזכורת שהחיים הם דבר שברירי.

היום אני עם גג על הראש

מחר אני יכולה להיות בלי.

 

מחר אני חוגגת 16 שנה להקמת הגג .

הגג הזה זקוק לשיפוצים,

ארגז הרוח זקוק לאוויר נקי

יש המון מה לשפץ

ולפעמים מתחשק לנטוש

או לחילופין להשליך עליו רעף

אבל היסודות טובים

אנחנו לא מוותרים לנו.

 

אז שיהיה לנו מזל וכוחות לתחזק את הגג הזה

 

 

פישפוש באלבום התמונות הישן:

 

תמונה שאני אוהבת במיוחד ואין לי מושג למה דווקא אותה

 

 

 

לפוטו מורדכי ובניו היה קשה לצלם אותנו והוא די התעצבן עלינו... זזנו כל הזמן

הוא הצחיק אותנו עם הפוזות המבוימות

אז החלטנו לביים לנו פוזות משלנו

 

אולה!!

תמונה פוזאית בשביל לעשות נחת להורים, שיכלו להסתכל עלנו בתוך האלמום קטיפה אדום עם כתובית זהב נוצצת

אף מילה על העציץ שיש לי בראש

ואיזה מזל שלא רואים פה  את הגבות העבותות שלי..



 

נכתב על ידי , 20/11/2007 21:34  
68 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



משהו מתוק


 

 

לכל מי שיש שיר מתוק , אופטימי, שעושה לו טוב - שיביא אותו לפה , נרכז את כל המתוק

מקסימום נקבל בחילה ביחד.

 

Bobby Mcferrin - Don't Worry, Be Happy -באדיבותי

 

Incognito - Don'T You Worry About A Thing-באדיבות שצ"ה

 

 

Everything's Going To Be Alrigh    - באדיבות  שצ"ה

 

 

MARVIN GAYE & TAMMI TERRELL "Ain't no Mountain High Enough"- באדיבות שצ"ה

 

what a wonderful world-louis armstrong

 

 

what a wonderful world-louis armstrong -  באדיבות שילגי

 

Morning Has Broken by Cat Stevens- באדיבות -one light

 

 

באדיבות סיטי בלונד

 

באדיבות o.k

 

 

 

 

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 16/11/2007 17:57  
48 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מילקי הורס


חמש וחצי בבוקר- עם עיניים  חצי עצומות  אני צועדת לכיוון הים.

כל כך קר לי, אוטומטית מגבירה את המהירות ומאושרת שבחרתי לצאת עם כובע צמר.

הילדים אומרים שאני נראית עם הכובע כמו פריקית -זה טוב או רע?

האמת, ממש לא איכפת לי

העיקר הרוח לא שורקת באוזניים

וחוץ מזה , זה כובע אופנתי עם הדפס של הארי פוטר.

בעודי צועדת לי להנאתי ומחשבות עמקות מעסיקות וטורדות את תאי המוח האפורים והישנוניים שלי   מחשבות כמו:מה אני אכין לילדים לארוחת עשר וחבל שלא זרקתי את התחתון הזה ..הוא ממש לא נוח ונכנס לחריץ כל הזמן...ואולי התחת גדל?..ואולי..

ופתאום בלי שום הכנה נוחתת לי קופסת פלסטיק  עם שאריות שוקולד וקצפת על הראש.

המומה, אני נעצרת בבת אחת.

הקופסא נחתה לי במרכז הראש   - מאיפה זה בא?

יכול להיות שההוא במרומים משליך עלי מעדנים?

מעדנים – זה טוב, אבל אתה יכול להשליך עלי גם מזומנים?

אני שומעת "קרע קרע" חזק וצורם

התאפקתי לא לומר – "הנני"

מרימה את הראש למעלה – ורואה עורב עצבני במרומי עמוד התאורה נועץ מבט במילקי שנפל לו.

ובגלל שאני ידועה כאוהבת בעלי כנף – לקחתי את הקופסא איתי, עכשיו השלל הזה שלי!

לרגע חשבתי שהעורב ירדוף אחרי – נראה לי לא ידידותי העורב הזה

שישכח מזה- לא בריא לו סוכרים וקצפת על הבוקר

אם אני בדיאטה

אז שגם העורב יהיה בדיאטה

נכתב על ידי , 11/11/2007 20:56  
55 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



יד לוחצת


דויד גרוסמן, אני כל כך שמחה ומאושרת בשבילך על הפרס  א.מ.ת שהוענק לך

אם יש מישהו שמגיע לו באמת את הפרס  זה אתה,מזל טוב ושפע ברכות!

רק דבר אחד צרם לי איש

אי לחיצת היד ההפגנתית שלך

אני קוראת את התגובות-ומזדעזעת מקריאות ה"כל הכבוד" ומהתגובות המזלזלות והמתלהמות כלפי ראש הממשלה.

ולמה התגובות האלה מפחידות אותי?

מזכירות לי הסטוריה לא רחוקה?..

אני בטוחה שכול התגובות האלה משויכות ברובם לבני נוער משועממים, שהעשרים ושישה ימים בבית ללא מסגרת שיבשו את מוחם.

 

אני לא באה לשפוט .... איזו זכות יש לי ועוד לאב ששכל בן..

אבל אני פונה אליך בתור הסופר, איש ציבור:

אתה יכול לא לאהוב את ראש ההמשלה, לסלוד ממנו – אבל בטכס ציבורי אתה מחויב לכבד אותו לפחות בלחיצת יד.

מצידי תשטוף אח"כ את היד באקונומיקה או בסיליט

כי אם ראש ממשלה בא ומכבד אותך בפרס – אז מגיע לו לפחות לחיצת יד

לא צריך חיבוק או חיוך- מספיקה לחיצת יד קצרה וקרה.

קופצת לי בראש כרגע התמונה של לחיצת היד ההיסטורית בין עראפת לרבין – אין לי מושג למה ההקבלה הזו עולה לי, אני אחזור לזה יותר מאוחר.

 

ומצד שני- אני חושבת לעצמי:

האיש הזה נאמן לדעותיו, נאמן לעצמו ושום פרס א.מ.ת לא יסיט אותו מהאמת שלו.

 

לחיצת יד

אי לחיצת יד

מה שבטוח- שמחר הסיפור הזה יתפוגג

אבל היצירות שלו ימשיכו לחיות

נכתב על ידי , 8/11/2007 08:08  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



דוכנים לממכר מעשים טובים


לאורך המדרחוב , במרחק של חמישים אמה כל אחד – מוצבים  להם דוכנים לממכר מצוות ומעשים טובים.

אני מנסה לחלוף אותם במהירות , אבל שטרייימלאי צעיר בעל זקנקן מדובלל  צועק בקולות : "גיברת גיברת...דקה מזמנך"

אני רק מסמנת עם הראש לא , אבל מבט שאומר : בחיאת, אתה לא רואה שיש לי ציצי?

מה אתה רוצה?

שאני אניח תפילין?!

 

******

 

אני: כן כן..הוא גדול, רוצה גם אחד כזה?

האחות: הוא קשה או רך?

אני: רך לאללה , יש לך בעיה עם זה?

האחות: איזה צבע יש לו?

אני: מה זה משנה?, במילא את עוטפת אותו...יש חום וורוד, מה את מעדיפה?

האחות: אני אלך על החום, אבל את בטוחה שהוא גדול?

אני: נו בטח – ראיתי אותו , שני מטר על שני מטר עשרים, זה מספיק גדול בשבילך?

* שיחה שהתנהלה עם האחות לפני קניית פוך זוגי מהמשביר (אחלה מבצע)

****

בגלל שישרא  איטי, בעייתי בזמן האחרון -עשיתי מנוי לעצמי, ככה אוכל לבדוק אם זה מתעדכן.

זה עובד יופי!

היום קיבלתי עידכון על הפוסט מהשבוע שעבר!

אם זה ימשיך ככה- אני שוקלת  ברצינות גמורה להחרים ולבטל את המנוי של עצמי!

זהו- עונש!

אני מענישה את

את מי?

 

אם העדכון הזה יגיע באיחור

תרשו לי לאחל לכם שבת שלום

חנוכה שמח

ותשתדלו לא לאכול הרבה אוזני המן!

 

 

 

 

נכתב על ידי , 5/11/2007 22:46  
24 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זה ממש לא נורא


מצב החשבון כול כך מלחיץ, שאפילו סוכרייה אני לא יכולה לקנות.

זה ממש לא נורא

תמיד אוכל למצוא לי משהו אחר למצוץ

 

גם הזוגיות לא משהו משהו, ואולי אף פעם היא לא הייתה משהו..

ממש לא נורא

כול עוד הסקס הוא טוב,

אני זוכרת שהוא טוב

רק תזכירו לי- מה זה סקס?

 

קמתי הבוקר לשמיעת קולות גסיסה אחרונים של מצבר

ממש לא נורא

העיקר האוטו נקי גם בחוץ וגם מבפנים

 

המוסכניק נתן לי מצבר במחיר מציאה, רק 1,200 בגלל החיוך היפה שלי

היקר אומר ש"עבדו" עליי

זה ממש לא נורא

העיקר יש לי אוטו נקי

 

אני כבר שבועיים עם בחילה נוראית , צרבת איומה ובא לי להקיא

מערכת בחירות חייבת להיות משחק מלוכלך?..

זה ממש לא נורא

העיקר הבטחתי לשלושה מועמדים שאצביע בעדם

רק שכחתי לציין פרט קטן ושולי- אני בכלל לא תושבת המועצה

 

איזה מועמד חלקלק..לחץ לי את היד כל כך חזק כמעט שבר לי אותה

מה הקטע של לחיצת יד חזקה בהגזמה?.. -  כאילו יחשבו:" היי אני חזק, אני גיבור?"

שרדתי את הלחיצה

אפילו חייכתי

ובנימוס מתקתק  אמרתי : שיוריד את כל הפרצופים שלו שמודבקים בתחנת האוטובוס , בגלל הפרצוף המתוק יתר  עוד יעשו פה תאונה .

הוא אמר שאני מצחיקה

אמרתי בענווה תודה, רק אל תשכח להוריד את התמונות כי אם לא אני חייבת להתקשר למשטרה

אם הוא יבחר – נראה לי שאני אצטרף למעגל המובטלים.

זה ממש לא נורא

העיקר שיש לי אוטו נקי

P

נכתב על ידי , 1/11/2007 17:45  
39 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)