לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Avatarכינוי: 

בת: 55




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2008

גורמים בכירים טוענים..


"גורמים בכירים טוענים כי הרגיעה לא מתה"

כשקראתי את הכותרת הזו לא ידעתי אם לצחוק או לבכות , עד שאחליט איך להגיב לידיעה ה"מרגיעה" הזו החלטתי להתעצבן.

חבל שאותם גורמים בכירים לא היו אתמול באשקלון או בשדרות בכדי להבין שהרגיעה הזו מתה והיא עוד תהרוג אותנו.

החלטתי לעזור לאותם גורמים בכירים ולציין להם לפחות 10 סימנים שהרגיעה מתה,בר מינן,מנוחתה עדן:

אם אני מתקלחת במהירות של "שלושים שניות זוז" מחשש שהאזעקה תופעל דווקא שיהיה לי סבון בעיניים .

אם אני מזמזמת את השיר "רק עליי אין החוק משגיח"..ומייחלת להיות תל אביבית או צפונית כי אז היה מצבי אחר.

אם אני רצה לממ"ד- ואם הגורמים היו מכירים אותי הם היו יודעים שאני לא טיפוס שרץ!

אם אני מתפללת לשלומם של הילדים שלי בממ"ד – אני נמצאת במרחב מוגן והילדים שלי מקופלים וחסרי הגנה  מתחת לשלוחן בכיתה.

לחשוב שאני במרחב מוגן והילדים שלי לא- זה קורע

אם זכוכיות הבית רועדות – ולא מהתרגשות .

אם נשמע בום חזק ובראש עולה מחשבה שהקאסם ירד דווקא בחצר שלי.

אם לפי רעש הבום אני נסה לנחש איפה הקאסם נחת ולפי העוצמה אני מנחשת אם זה קאסם או גראד.

אם אני מניעה את הרכב בשביל לשלוף את הילדים מבית הספר ואחרי מאה מטר אני נתקלת בפקק נוראי, כי עוד אלף הורים החליטו להוציא את הילדים.

אם המשטרה מבקשת ברמקול בקול מתחנן ולא משכנע לפזר את התקהלות.

אם אני נמצאת באירוע משמח עם מלא אנשים ובראש צצה לי מחשבה מפחידה של – מה יקרה אם..

אם בפרוזדור בית הספר אתה רואה ילדה פעורת עיניים ודומעת – מראה אחד כזה של ילדה אולי היה מסביר הכי טוב לאותם גורמים  שהרגיעה מתה.

אם בארוחת ערב של יום שישי ילדון מתוק בן חמש שואל את הסבתא איפה הממ"ד שלה והסבתא בקול חנוק מוסרת שאין לה ממ"ד.

ואם אותו ילדון שואל במצוקה: "אז איפה המרחב המוגן שלי?!"

אם אני קמה בוקר ונכנסת לאתר החדשות לפני ישרא – זה כבר ממש חמור!!

 

 

 

נכתב על ידי , 15/11/2008 04:45   בקטגוריות קאסמים עליך שמשון  
43 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מבחן כביש הערבה


מבחן כביש הערבה

 

אם בשתיים לפנות בוקר , בסיבובים של כביש הערבה , באמצע שום מקום ,הרכב שלך מפסיק לעבוד בגלל תקלה או בגלל ששכחת שרכב צריך גם דלק בשביל לנוע – כמה אנשים יעזבו הכול ויבואו להיות איתך? למרות שאפשר להיות מעשי , ענייני ולשלוח גרר שיחלץ אותך.

כשאני חושבת על המבחן הזה, אני מתנענעת באי נוחות על הכיסא – אני חושבת שאנשים ספורים היו עומדים במבחן הזה.

היקר – הוא היה עומד במבחן, אבל הוא בטח היה מעיר שהנורית הכתומה שמהבהבת לי באוטו זה לא למטרת דיסקו, שהייתי צריכה להיות יותר אחראית ולמלא דלק, הוא היה מבקש  ממני לא לפתוח חלונות , לנעול דלתות ולא לדבר עם שום זאב רשע.

הוא היה מגיע במהירות לחלץ אותי , אין לי ספק , הוא היה נלחץ ומלחיץ גם אותי-  גם בזה אין לי ספק.

אחותי הגדולה – הייתה עומדת במבחן,ובדרך מזעיקה את כל כוחות ההצלה שישמרו עליי עד שהיא מגיעה.

ועל הנורית הכתומה שמהבהבת בגלל חוסר דלק היא תגיד – שכתום זה טוב, בכתום יש אנרגיות חיוביות.

כוכי, חברה טובה –  היא הייתה עומדת במבחן ושואלת במעשיות מה להביא לי לאכול, היא בטוח הייתה צוחקת מזה ששכחתי למלא דלק כי אם יש משהו משותף בייננו זו השלומיאליות שלנו.

זו חברת הנפש שלי מגן עליזה , חברות של יותר משלושים וחמש שנים.

אנחנו כל כך שונות, לא מסכימות כמעט על שום דבר , מצליחות להרגיז ולקומם אחת את השנייה אבל שתינו יודעות לצחוק , אבל ממש לצחוק עד דמעות, עד תחנונים של : "דיי דיי יש לי פיפי"

כל התיכון ישבנו ביחד – הייתי מצליחה להצחיק אותה בשיעורים ובגללי היא בילתה שעות בללכת ולהירשם במזכירות אפילו שזו אשמתי כי מה לעשות ואלוהים חנן אותי במראה חנני ולה נתן את המראה החצוף , הערסי שגרם למורים לחשוב שזו אשמתה .

שעות הייתה מושיבה אותי על הכיסא ומלמדת אותי חשבון, היא לא נתנה לי לקום עד שהבנתי מתי הרכבת והמכונית יפגשו .

זה לא מסוכן שהם יפגשו? הייתי שואלת אותה – לא עזרו הציחקוקים שלי והיא הייתה עוברת לשאלות של : כמה זמן לוקח למלא בריכה.

לא וויתרה לי

בהרבה דברים לא ויתרה לי ועל זה אני אוהבת אותה.

מזל טוב חברה שלי ,שחוגגת היום 39 לא להאמין איך עובר הזמן, אני זוכרת כאילו רק אתמול סיפרת לי על הפעם הראשונה שלך.

איזה מזל גדול שיש לי אותך – מבחן כביש הערבה קטן עלינו

 

ועוד מזל טוב ענקי לדאפי שלנו!!- שגם היא חוגגת היום יום הולדת – יופי של תאריך בחרת לך .

מזל טוב יקירה

  

נכתב על ידי , 13/11/2008 04:37  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכול בגלל טליק


לא התחשק לי לבחור , אין אף מועמד שאני רוצה לראות אותו  כראש עיר

אבל בחרתי- כי לא היה לי נעים מטליק

בזמן שאני מחפשת חנייה אני ממלמלת לי בציחקוק " הכול בגלל טליק הכול בגלל טליק".

כשהגעתי למתנ"ס היו לפניי עוד חמישה או שישה , זה לא היה נורא כי בדרך פגשתי כל כך הרבה אנשים

לפעמים יש לי תחושה שאשקלון היא כמו  מושב או קיבוץ קטן – כולם מכירים את כולם וגם אם לא מכירים – תוך כמה דקות הם ידעו איך קוראים לי , איפה אני עובדת ושאמא שלי מתה.

הסדרן של הקלפי יצא מהחדר ובירך אותי לשלום, הוא מכיר אותי עוד מהתקופה שעבדתי במתנ"ס .

הוא שאל לשלומי ועוד לפני שהספקתי לענות – הוא ביקש סליחה כי אסור לשאול אותי לשלומי כי אני אבלה.

נתתי לו את המבט הידוע שלי שאומר : "יאללה יאללה...

הוא התנצל והסביר שאבלים הם כמו ביצה, סגורים  עם קליפה עדינה ואסור לשאול אותם לשלומם שמא הקליפה תיסדק.

בנימוס אמרתי לו שאני באמת מרגישה כמו ביצה מקושקשת ושיסלח לי כי הגיע התור שלי לבחור.

עד שהגיע תורי, הודיעו לי שאני בכלל צריכה לבחור בחדר שממול.

הכול בגלל טליק- כבר אמרתי?"

 

יום אחרי הבחירות יש מלא לכלוך ברחובות, יש שקט מכל הטלפונים והאסמסים המבקשים ממני להצביע

אבל אין- ראש עיר

עוד שבועיים בחירות נוספות – עוד לכלוך, עוד טלפונים מעצבנים

ובכלל האשקלונים עכשיו בבחירות אחרות לגמרי – הם במטה בובליל!

וכל השאר- פרידמנים

לא להאמין איך הבובלילים הפכו לסלבס באשקלון

פשוט לא להאמין

 

נכתב על ידי , 12/11/2008 15:50  
33 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לא אוהבת


 

לשים כפית נס קפה , להוסיף מים חמים , לערבב טוב את הסוכר – ולגלות שהחלב נגמר.

 

להפעיל מכונת כביסה ולשכוח להוציא את הבגדים, להפעיל מחדש ולשכוח שוב.

 

לסיים את הקניות ובדרך לרכב להיזכר בכמה דברים שחסרים.

 

לשבור ביצים – כל פעם אני מבטיחה לעצמי לא להשליך בפראות את הביצים...לא נורא עוד פעם יאכלו חביתה.

 

כשהמכנס מסרב להיכנס – תמיד מתלווה אליו מבט תמוהה, הרי רק לפני זמן מועט  (בתיכון) הצלחת להיכנס אליו...

 

לראות סרט טוב ולהירדם בו דווקא לקראת הסוף וכשיש שידור חוזר לחזור על אותה הטעות בדיוק .

 

לא להתאפק ולקרוא את הסוף של הספר

 

לתלוש שערות מהאף

 

את השערה הקשוחה שיש לי בסנטר

 

לעשות מפשעת

 

שעווה – ולא משנה אם היא בניחוח תפוח , או נגיעות דבש – בכל מצב זה כואב

 

שמתעניינים מי נתן לי את הרישיון

 

נעלי עקב- הולכת בהם כאילו יש לי שפשפת איומה.

 

לא אוהבת שמשנים לי את השם – לא רמוש או מושמוש או קושקוש

 

צבע אדום

 

 

נכתב על ידי , 7/11/2008 16:43  
44 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)