 כינוי:
בת: 55
קוראים אותי
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
דצמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 |
הבלוג חבר בטבעות: | 12/2005
 ים של כלור
אל תרימי את התחת!!
אני לא מרימה!
את עושה את זה כל הזמן...
אחותי הגדולה אומרת שאני שוחה מאוד מוזר, שהשחיה שלי לא נכונה - אז מה אם העכוז מתרוממם מעל המים!
מה לעשות...לא כולם נולדו עם עכוז קטנטן.
העיקר שאני מתקדמת- לא?
אז נכון ש...
אני עושה הרבה רעש במים..
משפריצה לכל הכיוונים
לוקחת אוויר רגע לפני שהריאות מתפוצצות ועל הדרך נכנסים לאף כמה טיפות כלור מחניקות.
ולא שוחה ישר (אני מתחילה ישר , אבל לא יודעת איך אני מגיעה תמיד למצוף השני!!)
עם כל זה, אני מצליחה איכשהו להגיע לקצה השני - מתנשפת כמו אחרי ריצת מרתון.
והאחרים
שוחים כל כך רגוע
התאמה מושלמת של תנועות הידים והרגליים- וזוכרים אפילו לנשום!
הגעתי למסקנה ( בעזרתה של אחותי הגדולה ) שהשחיה שלי טעונה שיפור קל.
והשיפור קל הזה -עדיין נמשך.
נראה לי שיש לי בעיות קורדינציה רציניות.
כשאני שוחה - אני מדקלמת לי בראש: רגלים,ידיים-לנשום...רגלים ידיים -לנשום.....
אם אני לא אדקלם לעצמי,אני אשכח דבר פעוט - לנשום!!
ראוי לציין שהשתפרתי מאוד - אני כבר לא מתרוממת !!(הכוונה לעכוז)
| |
פעם אחרונה ודי
אני לא נוגעת בך יותר
אתה לא עושה לי טוב
תמיד אחרי- מגיעים יסורי המצפון
למה אני צריכה את זה?!
זה מיותר..
כשרואה אתך,אני לא עומדת בפיתוי
הידיים מושטות
השפתיים ישר נדבקות למתוק שלך
שוכחת את ההבטחה
שזו הפעם האחרונה
הניחוח שלך
הרכות שלך
אני חייבת להוציא אותך מטווח הראיה
הכי טוב יהיה להשליך...
נו טוב..
עוד פעם אחת אחרונה.
זה הדיאלוג שניהלתי עם סופגניה יתומה וגלמודה שנשארה אחרי הישיבה.
חג שמח ומתוק לכם 
| |
תודה לך רוח
יצא לכם פעם לקבל תגובה שגרמה לכם אפילו לשנות את עצמכם טיפה?
לי כן.
רק משפט קצר מכל התגובה,נחרט לי במוח וגרם לי לבדוק את עצמי טוב טוב מבפנים.
"תפרגני לעצמך" - כך כתבה לי רוח, היא נקראת רוח ים ,אבל אני קוראת לה רוח.
פתאום הבנתי שאני לא מספיק טובה בלפרגן לעצמי - ומוצאת לזה אלף ואחת תירוצים כמו:
סדר עדיפויות- הילדים, המשפחה וכל האהובים עליי קודמים לי.
תקציב- בשביל לפרגן לעצמי, אני צריכה כסף מיותר.
יגיע הזמן שלי- אולי בעוד עשור כשהבנים יגדלו.
אז השבוע, יצא לי לערוך עם עצמי "בדק בית" פנימי - הגעתי למסקנה (לא נעים להודות) שהחשיבה שלי היא על גבול הטימטום.
אז החלטתי לעצמי שדיי!!- כמו שאני יודעת לתת (ואני יודעת) את כולי לאחרים, אני רוצה גם ללמוד לקחת גם קצת לעצמי.
מגיע לי
אני רוצה
אני חייבת את זה לעצמי
במשך היומיים האלה עברתי שינוי פנימי קטן, שהשאיר כמה פיות פעורים הרמות גבה ויקר אחד המום.
קבלו חלק מהשינויים:
* ביום שני אני נרשמת לבריכה- כבר שנים אני מפנטזת על זה, ותמיד מבטלת את זה בתירוצים של אין כסף,אין זמן.
עדיין אין כסף, אבל אם החוגים של הילדים עולים 700 ש"ח בחודש, לא מגיע לי 1500 ש"ח בשנה?!
והאין זמן- אני אפנה זמן, אחרי העבודה אני אלך לי לעשות כמה בריכות ,עאלק כמה בריכות, נתחיל עם חצי בריכה והשתכשכות במים.(תודה לך אחותי הגדולה על הפוש החזק שנתת לי, אבל אני עדיין לא מוצאת את הבגד-ים..)
* שתי האחיות הגדולות שלי מתכננות טיול לתיאלנד - הם סיפרו לי את זה רק ברמת הדיווח, כי יודעות שתמיד אני אומרת לא.אז היום אמרתי- כן!!!
אני עדיין המומה, לא בטוחה שיצא לפועל - פירגון שמפירגון,חייבת להיות גם מציאותית - אבל אני עדיין לא מבטלת את זה על הסף!!
והיקר...קצת המום מכל ההכרזות של "אני רוצה", "אני רוצה"...
הסברתי לו בעברית היפה והרהוטה שלי, שזה הזמן לדאוג קצת גם לתחת שלי!!
| |
יום שכזה...
קבלו מבצע!!- ממש מציאה
המבצע תקף עד לשעה 24:00 - לא יותר!
מי שרוצה להוציא את הקריזות עליי -מוזמן!
סליחה על התוקפנות יתר, פשוט היה לי מין יום כזה שבכיף הייתי עושה עליו Delete
היום התחיל דווקא עם סממנים טובים.
קמתי מבסוטית, בלי קוטריות של "אין לי מה ללבוש",הייתי לבושה חגיגי על גבול המגונדר, אפילו השקעתי בצביעת הפרצוף היום!!
השיער, שהוא החלק הבעייתי אצלי, החליט הבוקר לא למרוד
אחרי כל השיפוצים והצביעות, כולל תחתון מחטב וחזיה חדשה שמרימה את הציצי לצוואר( צריך לשים בחזיות האלה שלט אזהרה - "זהירות מהיחנקות", או לפחות לציין תופעת לוואי כמו: " עם לבישת החזיה יש סבירות שהמין הגברי ישכח שיש לך גם פרצוף" )
הערתי את הבונבונים.
הגדול קם עם פרצוף ט' באב - והסיבה..אין שמץ של מושג, הוא צריך יותר זמן להתעורר.
הקטן- קם עם הרבה "אוף",אוף לא בא לי ללכת....אוף יש תנ"ך היום..
ואני...עדיין עם פרצוף מבסוט, מעירה אותם בנועם וברגיעה משהו כמו: "יאללה יאללה.. לקום לקום, לצחצח את השיניים יותר מחמש שניות...איך זה שהסבון אצלכם אף פעם לא נגמר?!...ומאיפה אני יודעת איפה הנעליים שלך....לא לא לא... חס וחלילה ראש הממשלה לא מת , רק ארוע מוחי קל......מה זה ארוע מוחי.... זה מה שאני אחטוף עוד מעט אם לא תתלבשו כבר!!!
וכך בנועם וברגיעה הסעתי אותם לבית הספר ואותי לעבודה.
והדרך...ממש חלום!!, את כל הרמזורים עברתי בירוק אחד אחרי השני בלי עצירות.
והעבודה...- לא יודעת מה קרה לאנשים היום, כולם חטפו עליי קריזה (אפילו החזיה לא עזרה!)
ואני -שתקתי, דיי המומה..
וקריזה, שמתי לב, זה כמו שפעת - זה מדבק!!
אז קבלתי עוד על הראש (על חלק מגיע לי)
ועוד...
ועדיין שתקתי!!
רק עכשיו התעוררתי מהאילמות שתקפה אותי, ורק עכשיו יש לי את התשובות המתאימות,וזה כבר לא כל כך מתאים...
אוףףףףףף- לא שמה יותר את החזיה הזאת!!
היא פוגעת לי במיתרי הקול!
| |
זהירות שביר
כבר 14 שנים אני שומרת על התואר "כלה".
כל הגיסים הם ברי חתונה כבר מזמן,תמיד בשביל להציק להם אני אומרת להם שהם לא חייבים לעמודבסטנדרטים הגבוהים שהצבתי.
אתמול אחד הגיסים הביא את המיועדת!!
כל המשפחה ( וזה המון המון המון...) התכנסה לארוחת שישי לתהות על קנקנה של המיועדת.
דבר ראשון כשראתי אותה, חשבתי לעצמי שעל המצח שלה צריך להדביק מדבקה : "זהירות שביר!". היא בדיוק ההיפך ממני,( לי מתאימה יותר מדבקה כמו: "זהירות רמה חוצה"): קטנטונת,רזונת, בלונדה ושקטה שקטה...
משפחת היקר ושקט אלה דברים שלא הולכים ביחד.
אז כולנו ביחד ניסינו שתרגיש טוב, להוציא אותה מההלם, מהביישנות או יותר נכון מהפחד שתקף אותה.
תקפנו אותה בחביבות בשאלות כמו: מה עושה בחיי היום יום,בת כמה, מי האמא שלה,מי האבא שלה...
לא תמיד חיכנו לתשובה כי בכל זאת בין לבין צריך לערוך שולחן , להרגיע איזה תינוק בוכה.
הכי הגדילה לעשות, זו הפעוטה בת השנה (תינוקת יפיפיה!!), לא מזמן למדה ללכת - השוויצה בין המבוגרים בצעדיה הרכים וכשהגיעה לשברירית העניקה לה הפעוטה כזה חיוך ענק חסר שניים ועל הדרך העבירה לה וויש של נזלת על המכנסיים.
זה היה מצחיק!!!!- כמה שהתאפקתי ...
הובלתי אותה לשרותים- לנקות את ה"ברק" מהמכנס.
השירותים - המקום היחדי שהיה בו שקט, בקשתי ממנה שלא תיבהל מהקבלת פנים שערכנו לה.
והיא הסתכלה עליי קצת חנוקה ( בראש חשבתי רק: וואי וואי שלא תבכה לי עכשיו בגלל נזלת..) ואמרה : "אני מאושרת, אני רוצה להיות שייכת לבאלגן הזה"..
מבחינתי- עברה את המבחן!( מה גם שהיא עשתה את כל הכלים אחרי הארוחה....)
| |
שדרות מס' 2?
איזו "התרגשות"..
כל העיר ערה,ורק על זה מדברים
זה די מפחיד - היום העיר אשקלון זכתה לקסאם הראשון אחרי הפינוי.
וכל החכמולוגים למינהם פוצחים במילים כמו: "אמרנו לכם...שנהפוך לקו האש"
אני לא לחוצה, באמת שלא, רק קצת מבוהלת.
מה אם בפעם הבאה הקאסם ינחת בבית הספר? - אלוהים,אלוהים..רק לא על הילדים, ואם צריך ליפול קאסם- מה איכפת לי שיפול עליי, מצדי שישתול אותי בתוך האדמה - רק לא על הילדים!!
ואם יפול כשאני אהיה בעבודה,רחוקה מהביית?
אוףףףףףףף!!- מספיק עם ה"אם"!,אבל מתחיל להימאס לי מארצנו היפה והקטנטונת!!
את המצב הכלכלי המחורבש - בולעת איכשהו, השאיפות מצטמצמות רק ב"איך לגמור את החודש".
החינוך- מה זה?
אבל על ביטחון - אני לא מוכנה להתפשר,עד כאן!!
אני לא יודעת מה בדיוק הם צריכים לעשות (מצדי שיבנו כיפה על כל העיר!!),אבל אני רוצה להרגיש בטוח.
| |
בילבולי ביצים
אני הולכת לשבור פה מיתוס!
גברים בהרבה יותר פטפטנים מנשים!!
אתמול הייתי בישיבה , המורכבת מהמין היפה - הגברים. היו שם כמה יפיופים שכמעט אי אפשר היה שלא "לעשות להם עיניים".
כמה פרצוף יפה- ככה פה גדול!!!
בשעה הראשונה- עוד הקשבתי לפנינים והאוצרות שהוציאו מהפה.
בשעה השניה - אופטימית שכמותי, במחשבה שאוטוטו זה יסתיים...
בשעה השלישית - דאחילק!!, מתחיל לשעמם...
( לוקחת הפסקה 10 דק', קפה וסיגריה - כדי לא להירדם)
שעה רבעית- אין לי מושג מה היה בה, אימצתי לי את הפרצוף המקשיב והראש נדד לו במחשבות: מה עם הילדים, בטח עבדו על היקר והלכו לישון בלי מקלחת- ממש ג'פות הם לפעמים!!, ושכחתי לשאול את הגדול איך היה מבחן בערבית, ולקטן יש מחר טיול ועוד לא קנתי חטיפים...
"רמה!!(אוף הבהילו אותי!) מחר את דואגת להעביר לנו את החומר?"...
אין לי מושג על מה דיברו ....לא נעים, דיי מביך.
אז שלפתי תשובה שנוננה ומתחכמת, יצא לי משהו כמו: " אאההה"....
הם צריכים להבין, שאחרי שלוש עשרה שעות עבודה תשובה כמו "אההה"- זה המון.
"אני מבקשת סליחה,פשוט עייפה,לא קולטת יותר" ( לא שאתם משעממים חלילה)
"באמת מאוחר ועוד אשתי תחשוב שאני מתהולל..(פחחח , היא יכולה להיות רגועה, אומנם יפיוף אבל כל כך משעמם..)
אז הגעתי למסקנה: המין הגברי הוא הפטפטן, אנחנו הנשים...אנחנו משוחחות.
| |
דרוש אי
רק תחילת שבוע - ו"הסוללות" ריקות..
אין סיבה מיוחדת - אז למה אני מרוקנת?
אין לי חשק לעשות כלום
רק לאמץ לי פרצוף סתום אטום..
הכי מתאים לי עכשיו זה להיות על אי בודד!!
לא לקחת אתי כלום כלום!!
רק את המחשב
ופלאפון - בשביל לשאול פעם ביום מה שלום הבעל והילדים
ואם הם הכינו שיעורים.
ותיק קטן - לשוקולדים וממתקים
את הבננות והמנגו אני כבר אקטוף לבד מהעצים
ואז..לבד לבד עם השקט במיים
רק אני , החול והכחול של השמים
והרעש היחידי הוא ציוץ של ציפור
ולא של נהג עצבני
שצופר לי "יאללה יאללה לעבור"..
ככה אלך לי יחפה על החול החם בהנאה
ולגופי המלבוש של חווה - לפני שגילתה את התאנה
ערומה כביום היוולדי (אני אוריד שערות לפני)
אסתובב לי להנאתי.
ועכשיו הולכת לפנק את עצמי - עם המון המון מים
הכיור מלא כלים - בגובה הכיריים!!
| |
שיח נשים
את משעממת עם התאורים על כמות הפליטות של הבונבונית, לא חייב לפרט את הסמיכות של הנוזל....
ולך ממש חסר...מגעילה!- רק את מסוגלת לדבר 5 דק' על חננה!
תגידי..ממתי הפכנו להיות כאלו רדודות ומשעממות?
מהיום שהתחתנו!
לא נכון!, לא מסכימה,התפתחנו מאז...תראי איזה תחת לתפארת כל אחת גידלה!
התחת שלי יותר קטן משלך..
וגם השכל....
נכון- רק למפגרת כמוני יש סבלנות לכמות השטויות שאת פולטת!
עוד פעם פולטת!!,החודש בבית דפק לך את השכל - את צריכה איזה "משכב דודים" טוב!
מאיפה הבאת את ה"משכב דודים" ?!
אהה..מאיזה פוסט. נכון שזה נחמד להגיד משכב דודים מאשר לומר סקס?
מה זה סקס?..
נו, את בטח זוכרת, זה...זה...כבר שכחתי, זה היה לפני כמה ימים!
אז למה התחתנו אם הפכנו להיות רדודות עם תחת שמן, שמנהלות שיחה על פליטות וחננה?!
לא נכון...יש לנו גם שיחות עמוקות
על מה!?
על איפור, קרמים , שעווה וזיונים!
התגעגתי..
אז לכי לאיזה משכב דודים קטן...
לא לזה מפגרת!- אלייך,את באה לקפה?
לפני שאני הולכת לשתות קפה אצל החברה שלי , הגעתי לכמה תובנות שאני חייבת לרשום לפני שאשכח!
* כל השיחה, וזו רק התמצית שלה - לא קראנו לאחת בשניה בשמה, חוץ ממפגרת,סתומה וטמבלה!
* נשים - כן רצות לספר לחבר'ה!, והן יודעות לפרט..
* ואנחנו לא רדודות!!- אנחנו..אנחנו פשוט נשים נשואות.
| |
מראה מראה..
מראה מראה שעל הקיר
מי היפה בכל העיר?
אבל לפני שאת עונה
תהיי קצת עדינה
האף היום מבריק אדום ונפוח
כאילו דחפו לי באמצע הפרצוף תפוח!
מתחת לעניים יש שקע שחור עייף
כמו שקיבלתי בוקס ממתאגרף
והשיער- אימל'ה!!,מצליחה להפחיד את עצמי -באמת!
מי אמר ששיער הוא איבר מת?!
כל שיערה קיבלה חיים משלה - ראש מבולגן,ממש מהפכה
השיער נראה עכשיו כמו..כמו מברשת אסלה הפוכה!
אז אם אין לי היום את היופי
אולי יש לי אופי?
את האופי שלי אשמור לי בנתיים
אשתמש בו בגיל שישים שבעים..
כשהציצי יגיע לברכיים...
אז את המראה שעל הקיר
אני באמת אודה לך ואוקיר
אם תשקרי לי היום בגדול
ותגידי שאני היפה מכל!
(סתם סתם,מרגישה מוזנחת,כואב לי הגרון ובנוסף לכל גם חום- ממש רחמנות עליי, ממש כואב לי על עצמי!!!)
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
