אני נורא אוהבת את חודש דצמבר, יש בו משהו חגיגי עם המון תקווה שיש עוד זמן שיקרה לי משהו מיוחד לפני שהשנה תחלוף
אולי אזכה בלוטו
אולי אצליח לעשות יותר משבע כפיפות בטן
ואולי אתבגר סוף סוף
ואם זה לא יקרה עד סוף דצמבר אני תמיד אוכל להכריז שאני לא מתייחסת לשנה האזרחית ואני את הסיכומים שלי עושה עם תפוח בדבש .
דפדפתי בארכיון להיזכר בחודשי דצמבר הקודמים , מה אני אגיד לכם... זה לא ממש החודש שלי ..
בדצמבר 2008 – הייתי רוב החודש בממ"ד בורחת מקאסמים
בדצמבר 2007 – הורדתי את כיס המרה
בדצמבר 2006 – תקף אותי חיידק שהשבית אותי כמעט חודש
בדצמבר 2005 – כמעט ועשיתי תאונה שלא הייתה מעבירה אותי ל-2006
איזה מזל שאין לי עוד ארכיון... הכניס אותי לדיכאון חודש דצמבר ודווקא התחלתי את הפוסט עם מצב רוח טוב!
היום הייתה לי תובנה מדהימה- השנה החולפת היא כמו גרביון!!
נכון שזו תובנה מהממת?
תרשו לי להסביר איך הגעתי לזה :
לפני כמה ימים קניתי את הגרביון הראשון שלי , גרביון במידה לארג' ארוז בחבילה קטנטנה .
כשהגעתי הביתה פתחתי את החבילה ורציתי לבכות מתסכול – איך אני אכנס לגרבי הבובה האלה?!, סתומה שכמוני...בטח בטעות לקחתי גרביון ממחלקת הילדים
ולפי הגודל שיש לי ביד – זה בטח ממחלקת פגיות..
אני מסתכלת על התווית- רשום לארג'..
בטוח טעות ביצור, או שזו תוצרת סין – ידוע שהסיניות קטנות והם לא ציפו שאיזו מרוקאית גדולה תשים גרביון
לא נורא.. אני מנסה לעודד את עצמי , הכי הרבה אני אכין מהגרביון " מר דשא" – אבל מאיפה אני אשיג עכשיו דשא?! – דיכאון ..
אולי בכל זאת אמדוד את הגרביון לפי שאשים אותו בעונש , בפינה חשוכה במגירת התחתונים , או שזה מתאים למגירת הגרביים? – דילמה קשה..
מכניסה רגל והגרביון מחליק בנעימות עד הברך
מכניסה רגל נוספת – עובר בקלות את הברך
מכניסה עוד רגל – סתם , יש לי רק שתי רגליים
מכווצת ישבן , מכנסת בטן – והופ כמעשה קסם הגרביון מגיע עד המותניים
אז השנה החולפת היא כמו גרביון –מכווצת , קטנה ומקומטת – אבל היא מכילה בתוכה המון!
הפוסט הבא , תובנה חדשה : החיים הם כמו לייזר במפשעת