איך זה פרח לי מהראש...
לפני שבוע בערך , אחה"צ שגרתי לחלוטין בסגנון "אמא תקפיצי אותי לפה,אמא תקפיצי אותי לשם".
הגדול – רצה לחבר
הקטן – לאיזו מסיבת יום הולדת בקניון.
הילדים יודעים שאין לי בעיה עם זה – אני מעדיפה להקפיץ ולהחזיר בשביל השקט שלי..
אבל יש לנו חוק אחד – אם קבענו שעה , הם חייבים לעמוד בה ולא מעניין אותי שבאותו רגע הם היו באיזה מהלך קריטי של משחק מחשב .
לחכות כמו פוסטמה ברכב – מעלה לי תג'ננה.
הילדים מכבדים את החוק הזה חוץ מחריקות פה ושם..
הבן הקטן פישל בשבע שעבר
הוא ביקש שאאסוף אותו בשש וחצי מהקניון – אין בעיה.. וכמו אמא אחראית, מקסימה ונהדרת הגעתי רבע שעה לפני הזמן לוקחת לעצמי מקדם פקקים, מקדם ערסים וחוץ מזה רציתי להסתובב קצת בסופר פארם.
כשהגעתי לאסוף את הבן הם היו בשיא היום הולדת בבאולינג – בדיוק ראיתי אותו זורק כדור.
אחח.. איזו גאווה!
הוא זורק בדיוק כמוני! – בצורה ישרה ומדויקת הכדור מתגלגל על מסילת המתכת , והילדים האחרים כאלה לא מוכשרים – סתם מפילים באלימות את הפינים!
אני זוכרת שבאותו הרגע התנגן לי בראש השיר "רק חיימקה שלי..רק חיימקה שלי"..
הבן קולט אותי ומנפנף לי עם היד.
הלווו – המונה דופק!
הבן בא,מדביק נשיקה ומעיר לי בקול ביקורתי שהקדמתי , שהייתי אמורה להגיע בשבע וחצי.
קריזה..מה אני עושה עכשיו?
לחזור לבית – לא שווה, עד שמצאתי שתי חניות פנויות..
החלטתי לשוטט לי בקניון , ופתאום העניים שלי קולטות דוכן חדש.
יופי- אולי זה איזה דוכן טעימות,אני אנשנש לי צלחת דוגמיות..
אני מתקרבת לדוכן – ומתבאסת עד עמקי קרקורי בטני.
דוכן של שוטרים – פיכס, הם לא טובים לעיקול!
השוטר מחייך אליי – זה גורם לי לצרבת ..באינסטינקט אני בודקת אם יש לי חגורת בטן ואם הפנסים דולקים לי.( לו הייתי איריס..לו לו)
"רוצה להתנדב למשמר האזרחי?" – מפתה אותי השוטר בקול חלקלק
"לא!" אני עונה בקול מתקתק
" אולי תשמעי מה יש לי להגיד?" – אומר לי השוטר בחיוך נעים המסתיר בתוכו את ה"חכי חכי עוד ניפגש בכביש ואת תחטפי ממני דוח על אי ציות לרמזור ירוק"
"ואם אני אקשיב- אני קבל אזיקים ?"
"אה?" – הוא לא הבין את הבדיחה..
השוטר הסביר לי על המשמר האזרחי, על הפעילות – הסביר יפה, משכנע.
באותו רגע נחה עלי רוח ההתנדבות – כבר ראיתי אותי בדמיון עם ג'קט אופנתי זוהר מגנה על העיר מכל תחלואי הפשע ..
הוא לקח ממני פרטים – איזה נחמד זה ששוטר לוקח פרטים ולא בשביל למלא דו"ח..
שאל כמה פעמים אני רוצה להתנדב – יש כל יום,פעם בשבוע, פעם בחודש.
ביקשתי שירשום אותי- לפעם בשנה.
אי אפשר ..
איכשהו שכחתי מזה- עד אתמול
התקשר אלי השוטר רומן ובישר לי שהתקבלתי למשמר האזרחי ומחר הוא רוצה לפגוש אותי.
את האמת, אני לא רואה את עצמי שם...אבל אני אלך מחר ,אקשיב ונראה איך יתגלגלו העניינים.
זהו- אתם יכולים לישון בשקט
אני אשמור עליכם!
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
