לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Avatarכינוי: 

בת: 56




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031     

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2008

חולצה בלי תקליט?- זה לא הולך!


זוכרים את "זהו זה"?

ואת שולה עזבי הכול ורשמי הפרטים ?

זוכרים או לא?

 

אני מאמינה שכל בני השלושים וחמש פלוס ומעלה זוכרים את התוכנית האגדית, ואם אשאל כל אחד מהם מה מספר הטלפון של "זהו זה" הם ישר ידקלמו בשירה : 414155 !

בתוכנית הזו אהבתי את החידות הבלשיות – אף פעם לא הצלחתי לפתור, אבל זה לא מנע ממני לגשת לטלפון ולנסות לענות ומי יודע אולי אזכה בחולצה ותקליט!

תמיד היה תפוס!

אפילו בשידורים החוזרים, שביקשו לא להתקשר- היה תפוס.

ובגלל שהיה תפוס כל הזמן, לא קיבלתי חולצה ותקליט של זהו זה!

חלפו להם ימים, חודשים, שנים ואפילו עשרות שנים והמקרה המעציב התעמעם לו וכמעט שכחתי ממנו – עד אתמול!

 

אתמול, בשעת אשמורת תיכונה נושקת לשלישית התעוררתי לסיבוב הלילי שלי שכולל בדרך כלל – פיפי, לסדר לילדים את השמיכה ועל הדרך להרים מכנס, חולצה, להפעיל מכונה , לשתות מים ולהדליק את המחשב, להיכנס לישרא, להקיש סיסמא.

את כל זה אני עושה בעיניים חצי עצומות, כמעט רדומה.

אני זוכרת שהיקר אמר לי פעם שאני מגזימה, שאני מכורה – לקח לו המון זמן להבין שפשוט כיף לי , וזה לא בא (בדרך כלל) על חשבון שום דבר אחר.

ובכלל הוא מבסוט שאני קוראת לו פה " היקר " , ובמציאות אני מכנה אותו בעלי – יאללה איפה התעודת הזהות שלי....שכחתי איך קוראים לו!

כשנכנסתי אתמול לישרא עיניי קלטו את המילה "חולצה"! –  כל תסביך "זהו זה" צף מים סוף עד ים כנרת .ישרא מחלק חולצות בלי חידון ובלי להתקשר 414155 ועוד פעם אני מפספסת?!

"לא נורא" הרגעתי את עצמי ,

אני לא צריכה את החולצה שלהם

ואפילו אין תקליט- קמצנים

 יותר מזה – אני הולכת להדפיס לי מלא חולצות שעליהם יהיה כתוב הפתגם הישרבלוגי : "חחחחחחחחחחחח"

ובנוסף לזה מכנסיים, שבמפשעת יהיה כתוב: "הנושא החם"

זה יהיה להיט

 

נכתב על ידי , 31/3/2008 21:19  
32 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הרבה מהירוק הזה


 

אני מדפדפת לי בארכיון ומחפשת מתי הפסקתי לעשן, ובדרך אני נתקלת בפוסטים ישנים, קטעי חיים שאם לא הייתי כותבת אותם בטוח היו נעלמים בנבכי הזיכרון.

אז הם היו נעלמים, לא ביג דיל, אם אני לא זוכרת אותם זאת אומרת שהם לא היו משמעותיים לי- זה לא כל כך נכון..

דווקא הפוסטים קטנים, החוויות הקטנות של היום יום הם הכי אני.

אני צריכה להזכיר לעצמי לכתוב יותר, לא לסנן -פשוט לכתוב! או כדברי טליק – לשים ידיים על המקלדת.

 

את הפוסט המתקתק הזה  כתבתי לפני חצי שנה – מלא ציפיות, מלא הכרזות, מלא  הבטחות לעצמי.

אז הוא נראה לי מוגזם, הזוי ולא מציאותי- האומנם?

 

העתקתי אותו שוב- כולל הערות

בירוק סימנתי את כל הדברים שהספקתי לעשות בחצי השנה , אני כל כך מרוצה, הספקתי המון!

בורוד אופטימי מתקתק- את כל מה שאני רוצה לחצי השנה הבאה, לא את כל הרשימה – לפחות חמישה מהם.

 

 

קטן עליי ..

 

 

 

1.     לרדת 20 ק"ג.

2.     לצעוד לפחות שלוש פעמים בשבוע

3.     לישון שש שעות ביום-

4.     לאכול ירקות

5.     לאכול פירות

6.     לשתות 10 כוסות מים ביום.

7.     ללמוד יוגה.

8.     ללמוד טאי צ'.

9.     ללמוד קראטה

10.            לפנק את עצמי בבושם חדש  - " ברברי" שם די ברברי לבושם, אבל הריח מדהים, מטריף, מעורר חושים וברברי במקומות הנכונים

11.            לפנק את עצמי עם תיק חדש – קניה גרועה ולא מוצלחת.

12.            לפנק את עצמי בנעליים חדשות – קרוקס נחשב?

13.            להוציא דרכון – יש לי יש לי!

14.            להחתים אותו פעם אחת – נורא התרגשתי לקראת החותמת הראשונה, שוטרת ישראלית החתימה לי אותו בפעם הראשונה. עדכנתי את השוטרת שזו החותמת הראשונה שלי ושתחתים  בדרכון יפה יפה. זה לא כל כך עניין אותה ונראה לי שדווקא היא החתימה לי עקום ובמעט דיו. נראה לי שאגיש תלונה במשטרה!

15.            אולי פעמיים – יש!

16.            ואולי שלוש – יש!

17.            להכיר אנשים חדשים – יש לי חבר הודי חדש!, נראה לי שאכתוב עליו פוסט בהמשך. אני כל כך מצטערת שהאנגלית שלי גרועה יש לי תחושה שהחברות הזו תתפוגג לה.  

18.            לחדש קשרים ישנים

19.            להיות שלמה

20.            להרגיש מושלמת - באמת כתבתי את זה?!, אין לי כבר את הצורך זה..

21.            לקבל שינויים בברכה

22.            לא להשתבלל כשקשה - יש שינוי, אבל עדיין טעון שיפור

23.            לסדר את התיק

24.            להעיף ניירות/דפי חשבון/דפי ממו מיותרים

25.            להעיז – העזתי!

26.            להאמין יותר בעצמי – יש שיפור

27.            להחליף מקצוע – אני רוצה עבוד בפריגת!שם התפוזים עושים את כל העבודה

28.            לכתוב ספר – ממש מתחשק לי לכתוב ספר, אפילו יש לי כבר שם לגיבורה

29.            לקבל את פרס ספיר

30.            ואת פרס א.מ.ת

31.            כתבת שער בשבעה ימים

32.            להרוויח מיליון דולר

33.            לגור בכפר

34.            לחלוב פרה

35.            להכין גבינה

36.            לא לאבד את הראש

37.            לשמור על רגליים יציבות על הקרקע

38.            לרחף

39.            לצנוח ממטוס – אומנם לא ממטוס אבל בכל זאת צניחה

40.            להיות אמא טובה יותר - נצבע באיחור אבל נצבע

41.            להיות אישה טובה יותר

42.            להיות טובה יותר לעצמי

43.            להוריד שערות בלייזר-בהרדמה כללית!

44.            לאהוב

45.            לצחוק

46.            לחבק

47.            להקשיב

48.            לא להפסיק לחלום

 

* אחזור שוב לאותו פוסט בעוד חצי שנה, לראות מה השתנה ואולי יהיה לי המזל לצבוע עוד שורות בירוק. 

 

סך הכול רציתי לדעת מתי הפסקתי לעשן – אז הפסקתי לעשן ב- 20/8/2007 , כבר חצי שנה בלי העשן.

את האמת – לא מתגעגעת, לא חסר לי!

לפני התאריך הזה ניסתי כמה פעמים  - מה שדרבן אותי לנסות הם הפוסטי גמילה של גמאמא -

 

כל כך טוב לי בלי העשן, שהייתי רוצה שגם לה יהיה טוב!

יאללה גם אמא- ממחר גמילה?

 

 

 

בלי שום קשר-יצאה לי חלה משהו משהו!

נכתב על ידי , 29/3/2008 10:00  
31 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



נשים בשלל צבעים


 

אני מסתכלת על ארון הבגדים שלי ונעשה לי שחור בעיניים.

כמעט כל הבגדים שחורים!

או בגווני חום.

פיכס עליי – איזה ארון משעמם.

פעם העזתי להתלבש צבעוני יותר – הייתי יכולה ללבוש חולצה צהובה , מכנסיים אדומות וסנדלים כחולות ולהרגיש פורחת ועוד לקבל מחמאות על הסגנון הייחודי השלוכי שלי.

במשך הזמן הפכתי להיות מרובעת

גם בגוף.

אומרים ששחור מרזה- שקרנים!

כבר שנים שאני הולכת עם שחור ולא נראה שזה כיווץ את הישבנים שלי.

 

השבוע הבן הסתכל עליי בשעה שמרטתי שערה סוררת מהסנטר ( איזה פחד... התחילו לגדול לי שערות קשות,  יש לי כבר שתיים ובקצב הזה אני  אריב בבוקר עם היקר על מכונת הגילוח, או שעדיף שאני אשתמש בסכין גילוח מאך שלוש טורבו בעל שלושה להבים?) ובקול מאשים הוא טען שאני דומה לעורכת דין.

נגמרו לי הטיעונים -הרגיז אותי שהוא צודק .

 

כשהייתי בהודו הסתנוורתי משלל הצבעים שהקיף אותי.

הנשים שם כל כך צבעוניות

וזה כל כך יפה!

האופנה מחקה לנו את הצבעים, את הקשת ואולי גם את הנשיות?.

מתחשק לי לחזור ולהיות צבעונית ולא איכפת לי להיות לא אופנתית.

בשביל התרגול לבשתי חולצת טריקו אדומה, בשילוב שרוול ארוך עם פסים כתומים , חומים ואדומים.

הבן הגדול הסתכל עליי מבט מזועזע ואמר:

"אמא?!

אמא?!"

"מה מה מה?  "- שאלתי בעליזות

" עם המכנסיים האלה את ניראת כאילו יש לך טיטול ורק להזכיר לך שפורים כבר נגמר..."

מבאס

 

 

נשים הודיות בשלל צבעים

 

 

צבעוניות זה דבר מדבק- ביום ההולדת ה-39 ליד עוגת קקי

 

תיאלד- הן כל כך יפות..הגורמט מיותר

 

נשים נפאליות - עובדות כל כך קשה... עם כל המשא הכבד יש להן מן הליכה אצילית מדהימה

נכתב על ידי , 25/3/2008 20:30  
53 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי אני ?


 

אני חושקת בו כבר המון המון זמן

ועכשיו שהוא שלי

לא כל כך בא לי עליו

הוא לא משהו

הוא נראה די שברירי

הוא קטן

ודק

איזה מזל שהוא לא רך..

אני רק נוגעת בו והוא משמיע קולות וצלילים לא מוכרים

פיכס- רק שלא ישפריץ עליי!

הייתי בטוחה שנסתדר

שתתפתח בייננו אהבה גדולה

אז זהו- שלא!

 

מי אני?

 

 

בין הפותרים נכונה תוגרל חבילה מלאה בגדים הודיים פרחוניים  שהגיעו אתמול מהודו הרחוקה.

מה , מה חשבתי לעצמי כשקניתי אותם?!

 

 

 

 

 

נכתב על ידי , 22/3/2008 11:17  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כמה טוב שבאתי הביתה


 

אני כל כך אוהבת את הבית שלי!!, הייתי צריכה להיעדר ממנו חודש וחצי בשביל להבין עד כמה?- קשת תפיסה שכמותי..

לא איכפת לי להיות קשת תפיסה על גבול המפגרת  ולטייל עוד חודש וחצי.

 

המון תודה על הברכות וסליחה שלא הגבתי , כי לכבוד יום ההולדת איבדתי את המשקפיים בין הודו לנפאל.

זה דווקא לטובה – לא היה לי מושג מה קורה בארץ כי לא יכולתי לגלוש  והמשפחה חסכה ממני את החדשות.

אחד הטילים נפל ממש , אבל ממש קרוב לבית – פחד...

 

דיי!!-לא רוצה לכתוב על טילים, פחדים ומציאות עגומה , בא לי לכתוב שמח והיה לי מזה המון.

יכול להיות שבימים הקרובים אכתוב המון על הטיול ולא תמיד בסדר הנכון – אני רוצה להעלות הכול בכתב לפני שאשכח.

 

כשתעוף תעוף תעוף

 וכשתעוף, תעוף, תעוף
"וכשתעוף תעוף תעוף

תעוף ציפור האבן

אל התכלת הזכה

אז הפילים המפוסלים

ירדו סוף סוף לנוע

ולגמוע ממימי המזרקה"

 

כשהגעתי לנפאל השיר של גלי עטרי התנגן לי בראש – רציתי לראות את ציפור האבן המפורסמת

בדרך לפטאן קיבלה אותנו חבורה של ילדים מתוקים שהחליטו להיות המדריכים שלנו וכשהם קלטו שאנחנו ישראלים הם פצחו בשיר של גלי עטרי.

ריגש אותי לשמוע את הזאטוטים שרים את השיר.

 

"וכשתעוף תעוף תעוף

תעוף ציפור האבן

לא תהיינה מלחמות

המזימה והאימה

יהיו רק זיכרונות

מין השנים העגומות"

 

כשראיתי את הציפור בפעם הראשונה – התאכזבתי מאוד.

על האפרוח הקטן הזה העומד על ראש הקוברה גלי עטרי כתבה שיר?!

שאלתי את הילדים שוב איפה ציפור האבן, אולי הם התבלבלו.

הם שוב הצביעו לי על הנחליאלי הקטן.

 

בדמיון ראיתי פסל ענק ומרשים של ציפור.

לאגדה יש המון ציפיות מהציפור- אז לא עדיף שהיא תהיה גדולה ומרשימה?..

ואולי באמת הגודל לא קובע?

 

 הציפור לא משהו,אבל האגדה שמאחורי הציפור יפה ומעניינת – אחפש קישור בהמשך.

 

"כשתעוף תעוף תעוף"...

תמיד רציתי לעוף!- ואני עושה את זה המון.

אני עפה לי על כנפי הדימיון

המורה למתמטיקה בתיכון העיפה אותי מהכיתה והרבה פעמים אני התעופפתי גם בלי עזרתה.

אז בשביל לעוף לא חייבים כנפיים, אבל בנפאל  חשקה נפשי בזוג כנפיים – כל כך התחשק לי לראות את כל הירוק ההררי העוצר נשימה הזה ממעוף ציפור.

בעלות לא סמלית של 100$ רכשתי לי כנפיים אדומות יפיפיות!!!.

אני לא זוכרת את גובה הצוק שממנו התעופפתי, אבל לעולם לא אשכח את התחושה...את דפיקות הלב של אושר, את הנשימה העמוקה שלקחתי לתוכי, את הרוח הקרה שהכתה בפנים- תענוג אמיתי!!

 

ולמה נזכרתי דווקא בזה היום?...

כי קשה לי הנחיתה, אני מרגישה עוד מרחפת

 

נכתב על ידי , 18/3/2008 15:25  
37 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)