בחוץ יורד גשם והטיפות ניתכות על שימשת החלון כאילו מתריסות על מחזוריות השנה , לא רוצות להבין שהן צריכות לפנות מקום לאביב.

שמעתי מישהו אומר שמזג האוויר הזה מזכיר לו מזג אוויר טרופי , וכשהוא אמר את זה אני כבר הפלגתי לי בדמיון לאיזה אי בודד מלא קוקוסים ואננסים , חצאיות קש וציצי מתנפנף ברוח ואוירה של חופש, שקט , שלווה..

אבל מספיק לפתוח את האינטרנט ולקרוא שמוכר פלאפל מקבל יותר שכר מרופא בישראל , אז נכון שלנו יש פלאפל פלאפל עם הרבה הרבה פלפל , אבל אנחנו צריכים גם רופאים טובים שיישארו לנו פה ושלא יברחו לנו לאיזו מדינה טרופית שתשלם להם בקוקוסים , שזה כבר יותר ממה שהם מקבלים פה.

ומחירי הדלק עולים

ועכשיו גם תנובה מעלה את המחירים , ומעניין כמה עולה היום ביצה...ואם הם ימשיכו להעלות את המחירים בסוף אנחנו לא נקנה ביצים, אנחנו רק נלטף אותם!- אה, זה דווקא יכול להיות די נחמד.

אני עוזבת את החדשות שלנו ועוברת לחדשות המעניינות והנעימות יותר שנראה לי שכל העולם התעסק בהם אתמול וכמובן שאני מדברת על הזוג המלכותי.

נראה לי שהעולם זקוק לעוד כמה זוגות מלכותיים , בכדיי לעשות הפוגה משגרת היום הלא כל כך קלה ולהתעסק בזוטות כמו : איזו שמלה הכלה תלבש, מי המעצב והאם הנסיך ייתן לקייט נשיקה בלחי, בכף היד או שהוא יחרוג ויתפרע מהקרירות האנגלית ויישק לה בשפתיים? , מה זה משנה איפה תהייה הנשיקה,מצידי שיישק לה בתחת העיקר שימשיכו לדווח את הכלום הזה שנותן הפוגה דיי נעימה .

מכל הטכס, הכי אהבתי לבהות בחוסר אמון בכובעים שהנשים חבשו על ראשן..לא להאמין, הן הסתכלו במראה לפני שהן יצאו מהבית?!

לאחת היה כובע פרוותי שכזה, נראה כאילו איזה פודל יושב לה על הראש

ושלא לדבר על כל כובעי הנוצות

והכובע שחבשה אשתו של בקהאם החליק לה לאמצע המצח והיא אפילו לא הרימה אותו לאמצע הראש!

אפרופו כובעים.. החברה של הבן ישנה פה  ואני מאוד מקווה שהם ישימו כובע באמצע הראש! הוא בכלל יודע איך שמים?..בקופסא של הקנדומים יש הוראות הפעלה ?.

עכשיו הם ישנים וזה מרגיש קצת מוזר שהחברה שלו ישנה פה, אני פתאום יותר שקטה על הבוקר בכדי לא להפריע את שנתם.

אני חושבת לעצמי האם הם ישנו טוב בלילה כי לבן יש מיטת נוער ולא מיטה זוגית ובטח היה להם צפוף.

אויי אני כזאת סתומית, אני כמעט בטוחה שזה ממש לה הזיז להם .

ועכשיו השמש יצאה החוצה , מבריקה ומצוחצחת – כמו אחרי ווקס ושטיפה!

אולי  כל הגשם הזה הוא רק בשביל לשטוף את השמש.

אני מאוד מקווה שלא יתחילו עכשיו רוחות חמות...

מילא שטיפה, אבל שהשמש לא תתפנק לנו עכשיו ותרצה גם פאן!

נועה מ"ארצה הפקות" פנתה אליי במייל ( תקראו את המייל ואם אתם יכולים , תעבירו את זה הלאה , כי מהכרות קצרה במיילים התחבבה עליי נועה ואני רוצה לעזור לה ) ושאלה אותי אם אני מכירה אם אנשים עם סיפור מיוחד שהיו מוכנים לדבר עליו  בכנות ותעוזה .

אחרי חצי שעה של גירוד בראש הגעתי למסקנה ש:

אני תמיד מגרדת בראש כשאני מנסה להתרכז , אולי בגירוד אני מורידה את שכבת התאים האפורים ומנסה להכניס קצת אור ואוויר לתאים רעננים שאולי הם עוד קיימים שם , אבל לפעמים אני חושבת שכבר הגעתי לגיל הבלות במוח ומזל שאני לא סובלת מגלי חום .. רק זה חסר לי, לאדות עוד תאים..

 שאני לא מכירה אנשים עם סיפור ממש מיוחד  וגם אני לא ממש מיוחדת בסיפור החיים שלי , לא שזה רע או משהו אלא להפך , אני דיי מרוצה מהפשטות של חיי.

אז תקראו את המייל , ולכל שאלה בנושא, תפנו לנועה לפי הפרטים שרשומים מטה.

חג שמח חברים שלי!

עד שאני כמעט בטוחה שהסתגלתי למצב, שאפשר לחיות עם טפטוף הגראדים , מגיע מטח עז של טילים , שמזכיר לי שאין סיכוי שאוכל אי פעם להתרגל למצב הבלתי נסבל הזה.

ובכלל , למה אני צריכה להסתגל למצב הלא שפוי והמטורף הזה?

והוא הוא באמת מטורף, וזה מתבטא בדברים הכי קטנים, הכי שגרתיים  שטיל  הופך אותם למסובכים ומסורבלים ולפעמים לממש ממש מביכים עד דמעות ( גם של צחוק !)

למשל , חברה מגיעה לשתות איתי נס קפה ביום שבת וכמובן שאנחנו מדסקסות על הלילה הלא שקט שעבר עלינו .

עלינו זה עבר יחסית בקלות , אם נוציא את החרדה של לקום ממצב של שינה עמוקה לערות מוחלטת  בלי זמן להתמתח או להתפנק באיזה פיהוק קטן , לרוץ במהירות אחרי הילדים , זה תמיד לרוץ אחרי הילדים , לדאוג שהם יהיו לפנינו בממ"ד.

בזמן הריצה במדרגות , הבן שפשף בקיר את אצבעות הרגליים, אפילו לקלל בעסיסיות כמו שצריך לא היה לו זמן!

את החברה הגראד תפס כשהיא ערנית, פרועה ,חייכנית ועירומה, היא כמעט הייתה בטוחה  שרעש האזעקה הוא שיר הדרן לאורגזמה שחוותה.

היא רצה לממ"ד כשפוך עוטף את מערומיה, הבעל הספיק ללבוש את מכנס הבוקסר( אולי בזמן שכזה , כדאי גם לנשים לעבור לבוקסר- אולי אני אדבר עם פיקוד הערוף שיוציא הנחייה שכזו!)

הבנים  המתבגרים שלה , הסתכלו עליה במבט נבוך ובהשתוממות  שבכלל ההורים שלהם עושים את "זה"! , רק הבת הקטנטנה שלה צחקקה בקול חצי רדום ועדכנה את  אימא שלה: " אימא, את בלי בגדים!!".

אחרי החוויה הזו החברה החליטה שהיא לא עושה סקס בזמן הקרוב , ואם ממש יתחשק לה הם ייסעו לצימר בנתניה.

עוד דבר פשוט שהופך להית מסורבל ומורכב – זו המקלחת!

כל כך התגעגעתי לימים שיכולתי להיכנס למקלחת בלי החרדה שאולי תהיה אזעקה בדיוק שאסתבן והחלוק וכל המגבות יהיו בכביסה ותישאר לי רק מגבת פנים להתכסות בה ולרוץ לממ"ד.

אויי מתסכל... לרוץ עם מגבת פנים !בטח יהיה לי ממש קר באחוריים!

מילא אחוריים קרים , הכי קשה זה הלילה , ההירדמות .

קשה להירדם, בראש מתרוצצות עסקאות עם החאמס , משהו כמו: אולי תשליכו עכשיו גראד , נו מה איכפת לכם,ככה נגמור עם האזעקה עכשיו ואז גם אני וגם אתם תוכלו לישון , נו.. אולי כבר תשליכו את הגראד .. אני מתה מעייפות, זה לא שאני רוצה למות מגראד אבל גם למות מעייפות זה לא...פה בערך אני כבר נרדמת.

ואם יתמזל מזלי- יהיה לי לילה שקט נטול אזעקות .

לא איכפת לי להתמודד עם ההקפצות, אחוריים קרירים או שינה טרופה , הכי קשה לי זה לכעוס על הילדים שלי בגלל המצב המטורלל הזה.

ביום שבת כעסתי על הבן שלי , כי הוא החליט לצאת ולבלות למרות שבחוץ גשם  שוטף של טילים.

הוא טוען שאני מגזימה וחוץ מזה יש לנו כיפת ברזל שמגנה עלינו, אבל הוא לא מבין שגם בכיפה , כמו  כיפה סרוגה , יכולים לפספס עין בסריגה ואז נוצר חור ומהחור הזה יכולים לבצבץ טילים.

כיפת הברזל משרה עליי ביטחון מסוים , אבל לא כזה גדול שאוכל לשחרר את הבנים שלי בתחושה שהם מוגנים מכל רע/גראד.

אז הוא הלך  לישון כועס

וגם אני , גם בגללו וגם בגלל המצב הבלתי אפשרי והבלתי נסבל הזה, כל כך קשה להיות אמא דרומית..

כל כך קשה להיות ילד דרומי..