אשקלונים, תעזרו לי עם החסר וגם  אשמח להוסיף)

 א

אפרידר – שכונה באשקלון, אם מישהו אומר לך : "זאתי מתנהגת כמו אפרידרית" , זאת אומרת שאת סנובית !

ב

ברנע -  שכונה באשקלון , ואם מאשימים אותך ש: "וולאה זה נראה לי מברנע!", זאת אומרת שאתה גם סנוב וגם מלא בכסף.

ברזילאי – בית חולים הכי מושמץ בכל המזרח התיכון ויש אפילו בדיחה עליו:

בחור צעיר עולה השמימה , מגיע מלאך עם רשימת הברמיננים שלו ושואל לשמו .

הוא מחפש ברשומים ולא מוצא את שמו של הבחור הצעיר.

"מצטער" , אומר המלאך, "אתה לא מופיע ברשימה, לא הגיע זמנך, מהיכן הגעת?"

"מברזילאי"

"אה...אז תגיד ככה!"

ג

גבעת ציון- שכונה באשקלון, יש המכירים אותה בשם "שיכונים", זו שכונת הילדות שלי ויש לי בה המון זיכרונות טובים ופחות טובים.

גירון – קניון , מבאס למצוא שם חנייה

ד

דלילה – אם אתם אוהבים חול, ים, מטקות ומדוזות בלונדיניות- הגעתם לחוף הים הנכון!

ה

הולידיי אין – בית מלון עגלגל , בנוי קרוב לים ,אולי יותר מידי קרוב , שמעתי שרוצים להרוס אותו כי הים מכרסם את הצוק שעליו הוא בנוי

המכללה האקדמית – אומרים שהיא טובה.

ו

וטרינר  של העירה – אין מילים..

וולדנברג – מתנ"ס, לפני שהיה לנו היכל ספורט ,קונסרבטוריון והיכל תרבות  היה לנו את מתנ"ס וולדנברג שריכז בתוכו כמעט את כל הפעילות התרבותית של העיר.

ז

זליג נעליים – מיום הולדתך עד יום מותך קונים נעליים רק מזליג!, כי לזליג  יש את הנעליים הכי איכותיות , מכוערות אבל איכותיות

ח

חברת החשמל – עוד מעט יהיו לנו אפילו שניים

חוצות – קניון, התפרסם ב"זכות" טיל הגראד שנפל בו .

ט

י

כ

כפר הנופש של החיילים –  מגיע להם מקום יפה שכזה!

כפר הנופש הצרפתי – ליד כפר הנופש של החיילים, מגיע לחיילים שלנו צרפתיות!

ל

לופו – היה מוכר סנדויצ'ים לתלמידים , זה היה טעים!

מ

מכולת דני – מה אתם לא מכירים?, הבעלים כבר מזמן לא קוראים לא דני , המכולת הפכה להיות  כתמרור הכוונה .

מגדל – או לשעבר מג'דל , לפני קום המדינה הייתה כפר ערבי והיום זה המדרחוב המרכזי של אשקלון.

מרינה –  נעים לשבת שם בערב.

נ

ס

סי טי – לא של הלב, שם של שכונה, השכונה שלי .

ע

עתיקות – שכונה באשקלון, יש עתיקות א,ב,ג,ד!

אם אומרים לך: "בטוח , זאתי מעתיקות!", זאת אומרת שאת בלונדינית מחומצנת עם גוונים , חולצה מנומרת וגורמט!

פ

פארק הלאומי – מקום יפיפה,  לא להתקרב אליו בשבועות או ביום העצמאות , מרוב מנגלים לא רואים שם עצים.

פלאפל בוארון – סה"כ קציצה , אבל איזה תור יש בשביל לקבל את הקציצה הזו בתוך הפיתה!

צ

ק

קבר השייח -

ר

רוני ורינה – חנות בגדים, פעם היא הייתה רק של בגדי ילדים , אם מישהו היה אומר לך : וואלה זאת יכולה להתלבש עוד אצל רוני ורינה " , זאת אומרת שאת רזה חתיכה!, אף פעם לא אמרו לי את זה.

רוני ורינה  זו לא רק חנות , הם זוג אנשים מיוחדים עם כמות נתינה  מדהימה.

ש

שוק – שוק הירקות פתוח בימים שני,רביעי וחמישי. הירקות הכי יפים והכי גדולים והכי מרוססים. תענוג של צבע

ת

תגר- היה פעם בית ספר תיכון , שם היו לומדים כל החכמולוגים, לא התקבלתי אליו

תלם  - בית ספר תיכון  של הילדים הלא כל כך חכמים , לכאן התקבלתי בהצטיינות יתרה!

הבטן הבטן הבטן

היא מדברת הבטן שלי , אם אפשר היה להעביר את השפתיים לאזור הטבור היא בכלל הייתה מזמרת כל היום.

בנוסף לזה שהיא מדברת כל היום , יש לה גם תחושות , רצונות ומאווים.

נראה לי שגם הלב וגם המוח נמצאים בתוך הבטן שלי

פלא שיש לי בטן שמנמנה?!

כבר כמה ימים שהבטן שלי מתגעגעת , כל כך מתגעגעת שזה אפילו קצת כואב

אני מנסה להרגיע אותה , להכניס בה טיפה של הגיון : נו בטן...תרגיעי , את כבר לא צעירה , מה עכשיו את רוצה תינוק?,  יש ימים שאת מגרדת סבלנות בשביל הבנים שלך, מאיפה תהיה לך סבלנות לעוד פעוט? מה גם שתינוק לא גדל רק מאהבה צריך להחליף לו טיטול מידי פעם,לא?, ואולי הבציות שלך כבר לא משהו, אולי בכלל פג תוקפם

וגם הזוגיות  לא משהו – לא עדיף להשקיע את האנרגיות העייפות שלך בשיקום הקיים מאשר להביא עוד תינוק רך שבא לחבק להסניף ולנשום אותו? ואל תשכחי שאת בכלל פחדנית.

תרגעי לך בטן, מאוחר מידי ותפסיקי להציק!

ואולי לא מאוחר מידיי?..

מאוחר מאוחר

ואולי לא?..

מאוחר

אולי בכל זאת!

אוף – בטן, אני כבר אתן לך שוקלד בתנאי שאת מבטיחה לסתום קצת!את מבלבלת לי את הקורקבן

הספקתי לקחת את שני הבנים לאורטדנט,  להתעצבן על הבן הגדול שאיבד את הפלטה של השיניים מה שמצריך ממני להוציא עוד כסף שאין לי.

אוףף, עוד שבוע לסנן את משה מהבנק..

ולהתעצבן על הבן הקטן  שהחליט שהוא מחרים את חגיגות כיתה ו' ,הוא לא מוכן לרקוד כי זה פאדיחה , אז שלא ירקוד ,מישהו מכריח אותו?

כן, המורה !

אז הספקתי להתעצבן( בנועם)גם על המורה שנותנת לו להרגיש לא טוב ונבוך .

וחזרתי להתעצבן עוד קצת על הבן הקטן, כי הוא תמיד מספר לי חצאי דברים ומוציא אותי מפגרת , המורה לא הכריחה אותו והיא אפילו נתנה לו תפקיד קריאה, אבל המחמד שלי החליט שהוא לא לוקח חלק ,וכמו שאני מכירה אותו הוא בטח עשה את זה בהפגנתיות .

בשביל שיהיה לי יום ממש נחמד הם החליטו לריב בניהם גם ברכב , הגדול מציק והקטן מחזיר ואני מבקשת מהם שיסתמו כי עוד רגע אני עוצרת ומורידה אותם כי אין לי סבלנות.

הם שותקים לרגע וממשיכים שוב

הקטן מתעצבן וצועק לאחיו – "שתוק, בן  זונה!"

שקט

דממה

וצחוק מתגלגל!!

הקטן התנצל, אבל לפני שהתנצל הסברתי לו ש: אם אחיו הוא בן  זונה זאת אומרת שאני זונה!

אני נבראת לך זונה?

לא לא ,סליחה אמא

רגע... ואם אחיך הוא בן זונה זאת אומרת שגם אתה, וואלה יש לי שני בני זונות...

די אמא....נפלט לי

על פליטות משלמים , תחשוב על עונש משהו בן זונה!

די אמא!

טוב

יש לי ילדים ממש מעצבנים

יש להם מזל שאני פשוט אוהבת אותם!

"אמא, את קוראת ספר עם תמונות?!" שואל אותי הבן הגדול בזעזוע על סף התגלגלות מצחוק

איך הוא יודע?.. עלתה לי מחשבה, הרי הספר תמונות היחיד שיש ל הוא בתחתית המגירה הימנית והוא סתם ספר... (אין סיכוי שמישהו עושה  את עמוד 32!)

"לאיזה ספר את מתכוון ?" אני שואלת את הבן ובראש חושבת לי שמקסימום אני אגיד שהספר של אבא!

לא לא , בעיה... – אבא שלהם קורא רק ספרות שותקת , זו ספרות שקשורה לדגים ובה מאמרים עמוקים וקושיות כמו: כמה יוד, דיו, אבץ או מינרלים לתת לדג שדומה לזברה, או לדג שמוצץ כל היום את הזכוכית (חולה מין הדג הזה!)

הוא התכוון לספר תמונות יפואיות של מנחם תלמי - מצחיק אותי הספר הזה ואפילו ספרתי לבן קטעים מצחיקים מהספר.

חבל שאתה לא קורא, היית נהנה ...התחלתי לומר , אבל הבן שם על פניו את המבט שאומר: אוף גם זותי, עוד פעם היא מתחילה עם זה

אז הפסקתי

"את יודעת אמא"..

"מה?"

"פעם הייתי אוהב לקרוא עיתונים!"  

זה באמת הפתיע אותי, כי בפעם האחרונה שהוא קרא עיתון , זה היה עיתון פיל פילון, או אצבעוני!

את זוכרת שגרנו אצל סבתא ( נו בטח שזוכרת , מאז אני צובעת את השיער!- סתם סתם) היא הייתה מקבלת עיתון "לאישה" אז הייתי קורא בו.

רגע רגע.... אם אני לא טועה היית קטן, עוד לא ידעת לקרוא אפילו!

לא צריך לדעת לקרוא בשביל לקרוא את עיתון לאישה- עונה לי החכמולוג

הייתי מסתכל על התמונות ונותן נשיקה לדוגמניות!

הוא כל כך הצחיק אותי היום...

היה קטן קטן  אבל מזה חרמן

אני באמת רוצה להיות אופטימית ולהאמין ש:

ממחר –לא אקום לציוץ ההליקופטרים ולניחוח שדה חיטה שנשרף

ממחר – צבע אדום יהיה שייך לכלניות , לקופסת הצבעים או ללק אדום זנותי לציפורניים

ממחר – אני אוריד מהמקרר את דף ההסבר של פיקוד העורף על איך להתגונן ( מזמן הייתי צריכה להעיף את הדף הזה מהמקרר- עושה תיאבון הדף הזה!)

ממחר – לטייל בקניון יהיה בטיחותי

ממחר –תהיה רגיעה !!!

מישהו אמר פחחחחחח?!

מודה-יצא לי פחח קטן.

אני בחורה מדליקה!

כי אי אפשר להסביר אחרת את תופעת השריפה שטמונה בי , צריך הרבה חומר בערה בשביל:לשרוף זמן, לשרוף אוכל ולשרוף כסף.

אבל דבר אחד אני פשוט לא צליחה לשרוף – קלוריות!

נראה שלקלוריות שלי יש שכבת מגן נגד שריפה – אונה לך, לא תשרפי אותנו, אנחנו נמשיך ונדבוק בישבן שלך!

אני המומה מעצמי -  אחרי עשרים שנה של יותר מקופסת סיגריות כל יום , הצלחתי להפסיק לעשן ומה שמדהים שזה אפילו לא חסר לי, אז זה אומר שיש בי איזה שהוא גרעין או פיסטוק של כוח רצון-לא?

אז למה בדיאטה אני לא מצליחה? , כאילו יש בי משהו של דווקא..ובתור פסיכולוגית ( מעולה אם יורשה לי לומר)של עצמי אני  מאבחנת משהו הרסני  דפקטיבי.

החלטתי עכשיו ברגע זה – שאני לא עושה יותר דיאטה, לא סופרת קלוריות .

אני אנסה שיטה אחרת – אשרוף אנרגיה !

כל קפיצה הליכה או ניתור ירשמו בבלוג , הדיווח יהיה  על בסיס יומי.

רוב הסיכויים שזה יהיה משעמם טיכו, אבין מאוד אם לא תגיבו לכל קפיצה על רגל שאדווח

אני יודעת שכתיבת הדברים בבלוג תחייב אותי להזיז יותר מרק את אצבעות הידיים .

הנה אני מתחילה

יום שבת 14/6/2008 :

45 דקות - הליכה מהירה

3 ורבע כפיפות בטן ( יאללה, לא היה לי כוח!)

20 קפיצות ( לזכור לקנות חבל)

יום א' 15/6/2008

 60 דקות - הליכה מהירה

10 כפיפות בטן

יום ב' 16/6/2008

60 דקות -הליכה מהירה

ריצה של שתי עמודי חשמל

יום ג' 17/6/2008

30 דקות הליכה צבית

יום ד 18/6/2008

 60 דקות הליכה מהירה

יום ה 19/6/2008

כלום,גורנישט,נאדה

(המקום שמור לפוסט)

ראשית כל ,קודם כל ולפני הכל – המון תודה על המילים החמות , העידוד והיד המושטת – כמה שהייתי צריכה את זה...

שאבתי כוח מכל תגובה, מכל מילה כתובה.

אחותי יצאה מטיפול נמרץ, עדיין בבית חולים אבל מרגישה בהרבה יותר טוב.

תודה!

אם אני אוציא את כל הפיכסה איכסה של השבוע, היו גם כמה פנינים, רגעים יפים – כמו אתמול והכל בזכות היורו:

איזה יופי של בישול!

מצקצק הבן בלשונו בזמן צפייה במסך

"מה מה מתבשל שם?", אני שואלת בהתעניינות

גול!!- עונה הבן

פיכס,לא טעים

"הם בבית רביעי" מדווח הבן הגדול

ואיזה בית אנחנו ?

"אין לנו בית"

אנטישמים

אתמול שיחקתי כדורגל , במגרש הביתי.

שני כסאות כתר שימשו שער

הבן הגדול שוער ( בייננו , השוער לא היה משהו, מה הקטע שלו?...כל פעם שניסינו להבקיע, הוא נשכב על הדשא עוד לפני שהגיע הכדור, נו איכפת לו? הוא מכבס?! )

אני ,הבן הקטן והאחיין המתוק שלי  –שחקנים.

תשמעו....אני מבוזבזת!

אם היו נותנים לי לשחק בנבחרת , ישר היו נותנים לנו בית, אם לא בית- אז מינימום אוהל!

והכי אהבתי את כל העונשים !

מידי פעם הילד אמר שמגיע לי בעיטת עונשים –  דווקא נחמד העונש הזה , מזוכיסטית שכמוני.

הכול קרה כל כך מהר , והכול מסוחרר לי וכמו תחושה שעוד רגע אני עפה  מהקרוסלה..

הגיס מתקשר הוא בדרך למיון עם אחותי הקטנה – היא התעלפה

ואני במקביל כבר בדרך לבית החולים.

אחותי בוכה מכאב – כואבות לה הידיים

מתעלפת שוב

לי בא לבכות

חוזרת להכרה ,

עורכים צילומים ובמבט מודאג מודעים למשפחה שחייבים לערוך צינטור

היי היא אחותי הקטנה – מה צינטור..היא רק אמרה שכואבות לה הידיים  

המתנה בלתי נסבלת

הרופא יוצא עם חיוך עייף

יש בזה משהו מרגיע

מכניס אותנו לחדר, מסביר על עורקים סתומים

השעה כמעט שתיים לפנות בוקר העורקים במוח כבר לא קולטים,אני רק רוצה לראות את אחותי

רק עוד כמה רגעים

צריכים עוד לחבר אותה למכשירים

אחותי הקטנה בטיפול נמרץ לב

אבל היא אחותי הקטנה!!

בקשה, תחזיקו אצבעות חזק חזק לאחותי אביבית שככה פתאום בגיל שלושים ושמונה מקבלת התקף לב...לא נקלט לי

"בואי, תתלבשי חגיגי ונלך לקרוא במגילה !"נותנת לי האחות הגדולה פקודה.

התחרפנה לי האחות האהובה שלי?, מה לקרוא במגילה עכשיו ... פורים כבר עבר,ואני לא זוכרת איפה שמתי את הרעשן!

מזמן הגעתי למסקנה שלהתווכח עם אחותי זה מיותר ולא כדאי ואם היא נותנת פקודה אז עדיף להתייצב בלי הרבה ויכוחים ותירוצים  קלושים כמו: בחיאת אמא שלך (שהיא גם אמא שלי) יום חמישי היום וכבר שלושה ימים לא התראתי עם מכונת הכביסה, נשארו לי בארון רק התחתונים שאני לא אוהבת,מאלה שנכנסים לישבן .

כל פעם אני מבטיחה לעצמי שאני אזרוק  אותם, אבל תמיד ברגע האחרון אני מתקמצנת ומשאירה אותם בתירוץ שהם יהיו תחתוני החרום שלי.

לבשתי לבן ,מן בגד מפואר ומרשים במיוחד שקניתי בהודו, התאפרתי והרגשתי מיליון דולר- מהימים שאני בוחנת את עצמי במראה ואומרת בהערצה : "כפרה עלייך!!"

כשהגעתי, האחות הגדולה שאלה למה התלבשתי כאילו אני הולכת לחתונה – מבאסת.

לא הרשתי לה לצאת עד שגם היא לבשה את הבגד הלבן שלה.

צחקקנו לנו , כי זה באמת היה מוגזם כל הפאר הזה בשביל קריאת המגילה באחד מבתי המושב וכמו שאני מנחשת בטח בשביל האווירה יתנו לנו להתיישב על ערימת חציר שתעקוץ אותי בישבן ותהרוס את הבגד העדין.

הגענו ראשונות

המנחה קיבל אותנו בחיוך גדול ועם עיניים מפטפטות שמלמלו: "מה זו ההופעה הזו?!, לפחות הבאתם צ'ק ?, ותשכחו מזה – אני לא שם לכבודכם עניבה!"

הוא הוביל את האחיות לבית משפחת וו' לכיסאות הכבוד ,ליד הכיבוד

התחילו לזרום אנשים לכיוון החצר, אנשים שאני לא מכירה אבל משהו באוויר היה מאוד נינוח ונעים , האנשים עצמם היו נעימים וחביבים שכאלה.

היה רק משהו מוזר אחד – חוץ ממני ומאחותי לא היו עוד נשים בקהל

איך זה? לכולן נגמרו תחתונים?

המנחה התחיל לקרוא את המגילה , התפתח דיון בין האנשים.

הייתי מרותקת! אחרי אסתי המכוערת , זו הטלונובלה הכי יפה שאני מכירה

אף פעם לא הכרתי את המגילה בצורה כל כך עמוקה.

ידעתי רק  שרותי המואביה חזרה עם נעמי לבית לחם לאחר שהתאלמנו, סיפור עצוב ... נעמי הזכירה לי את איוב .

היא מאבדת בעל, מאבדת ילדים, נמצאת בארץ לא לה ובכל זאת היא מוצאת את הכוחות לחזור לבית לחם , זו אישה שורדת! 

רות  מלקטת  שיבולים ,בועז קולט אותה ועושה לה עיניים .

ורותי שלנו לא כזו תמימה – בהנחיית נעמי היא מתרחצת ומתבשמת במטרה לפתות את בועז .

ובועז יוצא אחלה גבר, לא נוגע בה אפילו שהיא ישנה למרגלותיו וזה ייזקף לזכותו ( אני מודה כשהמנחה קרא הרהרתי לי שאולי היו לו בעיות בהזדקפות כי בכל זאת הוא לא היה ממש צעיר ואולי עבד אותו יום קשה בקציר ואולי ....נו איפה אני אמצא את בועז בשביל לשאול אותו את השאלה הזו)  , הם עושים את זה רק אחרי החתונה כדת משה בישראל –קולולולו

דמות מדהימה היא רות המואביה – אישה חזקה שקובעת לה אתה הגורל , נכון שזה נראה כאילו היא נגררת אחרי חמותה נעמי.

אבל לחשוב כמה כוח זה דורש ממנה  , הרי היא יכלה לחזור לביתה, אין שום דבר שקשר אותה לנעמי.

ובכל זאת היא נאמנה

פה היה דיון מדהים בין האנשים, אחד אמר שהוא רואה את המעשה של רות כגיור, היא דבקה מרצונה בנעמי, בדתה ומה צריך יותר מזה בשביל גיור?

מזל שמוסד הרבנות הראשית לא היה קיים בתקופת רות המואביה , רוב הסיכויים  שהיה פוסל את יהדותה ואז אנחנו ממש בבעיה

כי אם רות מואביה

והיא הסבתא רבא של דויד יפה עיניים

זה אומר שכולכם מואבים!

מה-לא?