לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 


Avatarכינוי: 

בת: 55




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2010    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

בצל מטוגן- מתכון מאלף, לגזור ולשמור!


 

יש לי בעיה רצינית עם בצל מטוגן , יש לי עוד כמה בעיות רציניות – אבל זו הבעיה הכי רצינית שלי.

אני אף פעם לא שורפת את הבצל בדיוק במידה הנכונה !

לפעמים אני רק מזהיבה אותו , אבל הוא בהיר מידיי, בלונדיני לטעמי

ולפעמים אני שורפת אותו יתר על המידה ואז הוא שחור ומפוחם ,מריר ולא למאכל אדם .

אבל אתמול , אחרי שנים של ניסיונות כושלים, הצלחתי לטגן את הבצל בדיוק במידה הנכונה  והכול בזכות האזעקה,  אז שיפסיקו להתלונן שאין פלוס באזעקות של יום שישי על הבוקר .

האזעקה הפתיעה אותי הבוקר , תפסה אותי לא מוכנה – זה לא שלפני כל אזעקה אני מורידה שערות ולובשת את בגדי השבת שלי כי אם כבר למות מקאסם , אז אני רוצה למות חגיגית ומטופחת.

היא הפתיעה , כי כבר התרגלתי לשקט המבורך, לתחושת הביטחון  החמימה , וכמעט התחלתי להאמין  שזו תחושה טבעית ושמגיע לי שאני אחוש אותה על בסיס יומי , אבל האזעקה הזו ניערה את שירידי  הביטחון  והשאננות  שהייתי שרויה בהם.

כשנכנסו לממ"ד , החלון סרב להיסגר , בחודשים של השקט הוא נשאר פתוח ונראה שמשהו נתקע בו.

הרחקתי את הבן מהחלון , וחיכנו לנפילה

ההמתנה מורטת עצבים , כי מצד אחד אני מייחלת ומתפללת שזו  אזעקת סרק  ואם לא  אז שכבר ייפול  על שטח פתוח כי אני כבר לא יכולה להמתין יותר.

חמש עשרה שניות של שקט מוחלט , אני והבן מחליפים מבטים ולא כל כך בטוחים אם זה כבר הזמן לצאת , מחכים עוד קצת

ופתאום בום מחריש אוזניים ומערבל בטן , כמה שזה מפחיד... תחושת חוסר האונים והחרדה שיש ברגעים אלה הוא בלתי נסבל.

לפי הרעש שנשמע , הייתה בי תחושה קשה שאולי יש נפגעים , כי מסביב רק בניינים , יום שישי, כולם בבית, הילדים בבתים ...מפחיד כמה שזה היה קרוב לאסון.

כשיצאנו מהממ"ד כבר שמענו את הסירנות של המשטרה והאמבולנס ואת השכנים כבר בחוץ, מתקרבים לאזור העשן.

ואני רק התקרבתי לתנור הגז וחייכתי לי –יופי של בצל מטוגן יש לי! אני סוף סוף יודעת כמה זמן אני צריכה לטגן אותו!

בשביל שאני לא אשכח את המתכון, אני רושמת לי אותו כאן , במקרה שגם אתם תרצו בצל מטוגן

 

מתכון מושלם לטיגון בצל:

המתכון רשום בלשון נקבה אבל הוא מיועד לשני המינים:

 

1.     קחי בצל גדול קשה וחתיך.

2.     קלפי לו את הבגד הצהבהב והיבש וחשפי את העור הלבן החריף והמתוק שלו.

3.     חתכי לקוביות קטנות , אם הוא גורם לך לדמוע שימי משקפת של ים  בלי השנורקל- השנורקל למתכון אחר.

4.     שימי בתוך מחבת עם שתי כפות שמן

5.     עם השמע האזעקה , רוצי לממ"ד ותחכי בסבלנות לפיצוץ.

6.     עם השמע הבום ,חכי עוד עשר שניות לפחות בשביל לוודא שלגראד הזה לא צירפו עוד חבר.

7.     צאי מהממ"ד , יכול להיות שתהיי קצת מבוהלת או חיוורת אבל אל דאגה, זה יעבור עד לקאסם הבא .

8.     לכי בעקבות ניחוח הבצל , ואל תכעסי על עצמך בדרך למטבח כי שכחת לכבות את הגז לפני שנכנסת לממ"ד, את לא אשמה!!- הכל בגלל החאמסניקים  שעשו הפוגה כזו ארוכה ששכחת איך נוהגים כשיש אזעקה.

9.     כבי את הגז – הבצל מוכן בדיוק במידה , טעם פצצות!

 

 

 

נכתב על ידי , 31/7/2010 10:55   בקטגוריות קאסמים עליך שמשון  
118 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



טו באב


היום הסתובבתי בחנות להלבשה תחתונה , רציתי להתחדש בכמה תחתוני סבתא פרחוניים, אבל להפתעתי כל החנות הייתה מלאה בתחתונים עם לבבות!

באמת.. איזה חוסר טעם, מה חושב לו המוכר? שכל הנשים רוצות לב בתחת?!

 

טו באב היום ולא קיבלתי פרח או שוקולד כי אנחנו לא חוגגים את החג הזה , מה אנחנו גויים?!

רציתי לכתוב שאני בכלל לא צריכה לציין יום כזה , כי זה מיותר אבל זה לא יהיה נכון

כי היה לי מאוד נחמד אם הייתי מקבלת פרח , או שוקולד אפילו הייתי מתפשרת  על תחתון עם לב בתחת!

אפשר היה לסמס " אני אוהב אותך" או סתם לשתות קפה ביחד.

דברים קטנים

לא ביקשתי ארוחה על כדור פורח או שלט מתנוסס ממטוס, גם לא ביקשתי טבעת יהלום או גורמט ואפילו לא ביקשתי שרשרת עם תליון "חי"!

לא ביקשתי כלום וגם לא נתתי כלום ..

נכתב על ידי , 26/7/2010 17:04  
35 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



מי, מי נתן לך את הרישיון?


 

אני זוכרת כאילו זה היה אתמול כשהבן נהג במימבה  הראשונה שלו , הוא לא היה נהג ממש זהיר , כל הזמן היה נתקע בקיר ולפעמים היה לו צורך לעלות עם הבימבה על הרגל שלי , דבר שהיה מכאיב וגורם לי לדלג על רגל אחת.

משום מה זה היה מצחיק אותו.

בגיל חמש החלטנו להפתיע את הבן ברכב חדש ויוקרתי – קוואסקי נינג'ה מפואר המגיע למהירות אדירה של 3 קמ"ש.

וכהורים אחראים , ציידנו אותו בקסדה  ורצנו אחריו ברחבי השכונה

השנים חלפו להם במהירות מדהימה והבן הגיע לגיל שאפשר להתחיל ללמוד גם שיעורי נהיגה.

לפני כשבועיים הבן קיבל רישיון

בטס הראשון הוא נכשל , אבל לא באשמתו!- הטסטר אשם! זה טסטר ששונא ילדים בני שבע עשרה עם שיער קצוץ שגרים באשקלון , שבגלל הילד הזה הוא היא צריך לקום בשמונה בבוקר.

בטח שהבן שלי לא אשם !זה בגלל הנהגים הלא מנומסים שנכנסו לפניו בכיכר והוא רק  רצה להשתלב .. מה, מה בסך הכל הבן שלי רצה?!

כשנודע שהוא לא עבר את הטסט , הייתי בטוחה שאטוטו יכריזו  בחדשות על אבל לאומי.

הגיעו לנחם אותו בפייסבוק , חברים התקשרו והגיעו , טפחו על השכם ונשאו איתו תפילה שבעזרת השם הוא יעבור בטסט הבא  ורק היה חסר שיבקשו ממני להסיע אותם לנתיבות , לבקש עזרה גם מהבבא סאלי.

ואחיו הקטן חיבק אותו , הכין לו נס קפה בדיוק איך שהאח שלו אוהב ואמר לו בעידוד:  "לא נורא אח שלי, אמא עברה רק בטסט הרביעי!"

והאח הקטן לא הבין למה אחיו צורח עליו לצאת לו מהחדר!

ואני והיקר שתקנו רוב הזמן , מילים מעודדות לא כל כך חלחלו באותו הזמן וגם לא קל ודיי עצוב  לראות את הבן נכשל ושאין לנו הרבה מה לעשות

באותם רגעים אני קולטת שהבן שלי כבר ממש גדול , הכישלון הוא שלו כמו שההצלחות הן שלו.

כשהיו קטנים היה לנו מונופול על ההצלחה והכישלון שלהם ופתאום כבר אין לנו את זה.. תחושה מוזרה.

 

אחרי שבועיים הבן עבר טסט ,שמחת בית השואבה הייתה לי בבית ומי שלא ראה שמחה כזו מימיו חבל שלא ביקר אצלי!

בפייסבוק בירכו ברכות מחממות לב כמו: חחחחחח ועוד חחחחח (לא הבנתי את הצחוק) אחי אתה תותח, אוי אוי עכשיו אתה צריך לסבול  שלושה חודשים עם מלווה...

חברים הגיעו וברכו במזל טוב ובעזרת השם ומזל שלא ביקשו שהבן יסיע אותם לנתיבות להגיד תודה גם לשכן שלנו,לבבא סאלי.

ואחיו הקטן הכין לו נס ואמר: "רואה..אתה לא גרוע כמו אמא!"

והוא לא הבין למה אחיו עוד פעם מוציא אותו מהחדר!

יום למחרת , הבאנו את הרישיון והוספנו אותו לביטוח.

 

 4,500 ₪ לביטוח ....הייתי המומה , נאלמתי כששמעתי את המחיר , לא חשבתי שזה כזה יקר, ובכלל להוציא רישיון זה עסק יקר , אז בשביל שלא תהיו מופתעים כמוני קבלו עליות :

90 ₪ שיעור , תכפילו את זה בעשרים ושמונה שיעורי חובה ,פלוס עוד כמה שיעורי חיזוק ,פלוס שיעור עם מורה חיצוני,פלוס אגרת טסט בעלות 130 ₪, פלוס 400 ₪ לטסט עצמו

ואם נכשלים – אז זה פלוס עוד כמה שיעורים בודדים,פלוס אגרה,פלוס טסט.

כל כך הרבה פלוסים – רק משה מהבנק  לא מבין את הפלוסים הללו, הוא כזה גרוע בחשבון... מאיפה הוא למד שפלוס ועוד פלוס שווה מינוס?!

 

 

נכתב על ידי , 2/7/2010 07:55  
34 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , 40 פלוס , 50 פלוס
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לרמה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על רמה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)