כבר 3 שנים אתה הבן של כולם.

כל כך הרבה זמן אתה יושב לבד, וחושב.

חלקנו ויתרו, חלקנו עדיין מאמינים.

אבל אתה עדיין שם.

כבר 3 שנים אתה הבן של כולם.

בפעם הראשונה ששמעתי עליך לא הבנתי.

חשבתי אולי כי הייתי צעיר ותמים יותר אז לא הבנתי.

אבל גם היום אני לא מבין.

כבר 3 שנים אתה הבן של כולם.

איך כל כך הרבה אנשים יכולים להתייחס אליך כאם אוהבת,

כאשר כל אם תקריב חייה למען בניה.

זוהי אינה אלא צביעות.

כבר 3 שנים אתה הבן של כולם.

למילים קשה להתגלגל על הלשון.

כה כבדות הן.

אבל עדיין סוחבים אנו אותן מיום ליום.

כבר 3 שנים אתה הבן של כולם,

אבל למען ה' מתי כבר יבינו?

מתי כבר יבינו פעם אחת ולתמיד,

שאתה גם אתה.

מקווה שתחזור במהרה ושלם.

אלידע.