Just slept with the enemy

כנראה שבסוף הרגשתי צורך לחזור

במיוחד אחרי שגיליתי שאמא היתה מחטטת בבלוג הקודם

את זה היא עדיין לא מצאה אז אני יכולה להרשות לעצמי לפזר כאן כמה מילים

ולשפוך קצת מהדכאון שמעמיס עליי

אני כל כך רוצה להשתחרר כבר

ה-3 חודשים האלו שאני לא עושה כלום ייסחבו כמו נצח מייגע ששום דבר טוב לא מחכה בסופו

ואני אשתחרר ומה?

אמשיך לשבת מול הבלוג המסכן הזה בחוסר מעש ולבהות בתמונה הראשית בקנאה

או לחכות בשילוב ידיים שמישהו בפייסבוק ישלח הודעה

או ללכת לעבוד בלי שום מטרה אל מול עיניי

לבזבז חצי משכורת על ג'ינס רק כדי שאף אחד לא יגיד משהו על החנויות שאני מפרנסת?

אילו חיים צבעוניים הולכים להיות לי כשאשתחרר

מתבגרת שבזבזה שנתיים על בעצם.. פשוט מאוד... כלום!

חוץ מלהתרוצץ בהרים בזמנים חסרי משמעות ולהחזיר פלשתינאים רעבים לשטחים

לא תרמתי למדינה הזו שום דבר.

ואולי טוב שכך?

טוב לחזור בכל מקרה...