אני מבקשת ממכם,
אם אתם מכירים אותי אישית,
דלגו על הפוסט הזה.
באמת שזה חשוב לי.
אני לא יודעת מה לחשוב.
פעם הייתי מאוהבת בילד,
ממש מלא זמן.
ובאמת שאהבתי אותו,
בניגוד לכל ההידלקויות שהיו לי.
כל החברות שלי יכולות להגיד את זה.
ואז,
גיליתי דברים עליו.
ועל חברה טובה שלי.
אז,
הכחרתי את עצמי לשכוח,
ובלב לסלוח.
אז שכחתי וסלחתי.
לשניהם.
ואז נהייתה לו חברה.
היא גם חברה שלי.
והיא נשית וכוסית.
שלא כמוני.
אבל גם בכיינית וילדותית.
שלרוב לא כמוני.
אז כמובן ששמחתי בשבילם.
באמת שכן.
אבל זה תמיד נשאר נושא כאוב.
ככה זה.
אני לא יכולה להגיד לעצמי,
הם אוהבים אחד את השני.
ככה זה.
היום,
הוא נפרד ממנה.
אני מניחה שבגלל הפקאצות,
כוסיות וואטאבר שמסתובבות אצלנו בשבט.
ואני לא יודעת מה לחשוב.
אני לא שמחה,
כי עצוב לי שעצוב לה.
והוא הפסיד בגדול.
אבל בכל זאת,
משו בתוכי..
איך להגיד?
טוב לו עם זה.
וחוצמזה אני לא עצובה,
שנהרסו להם היחסים אומשו.
כאילו שלא אכפת לי מהם.
טוב.
בלבוליישןXD