הגעתי לכמה מסקנות.
האחת- אני לא כותבת יותר בצורה מוזרה את הפוסטים, עם כל האנטר בכל מקום. אחר כך, כשאני רוצה להקפיץ את הבלוג זה לא עובד.
השניה- אני תוהה. ועל התהיות האלו יהיה מסופר בפוסט.
כן, אני מעונינת שהפוסט שלי יהיה בפעילים. כן, אני מעונינת שיהיו לי הרבה תגובות. כן, אני רוצה שיהיו לי קוראים קבועים אבל. המחיר של זה כבד מידי. הגעתי למסקנה, שאם אני רוצה את כל אלה, אני צריכה להפסיק להיות אני. אני לא בטוחה שזה מה שיעזור לי להתקדם. אני נכנסת לבלוגים, קוראת. מגיעה למסקנה שאיך אני יכולה להגיב לפוסט כ"כ.. פשוט? אין שופ כישרון כתיבה. אין שום רצון להמשיך לקרוא. ואולי זאת רק אני, שכ"כ ספציפית לגבי הפרטים האלו, אבל הפרטים האלו עושים אותנו למה שאנחנו. ואז אני מגלגלת את העמוד, ורואה '9 תגובות'. ואז אני מבינה, שרוב המגיבים מגיבים לפוסטים פשוטים. לא טורחים לקורא פוסטים ארוכים, או מסובכים. ואני חושבת לעצמי 'האם זה שווה?' כי הרי, אם אני כותבת, אני בכל זאת מצפה שקוראים למינהם ישתפו אותי בתגובותיהם. כי אחרי הכל 'כן, זהו הבלוג שלי, ורק בשבילי' זוהי מחשבה נחמדה, אבל אם זה מה שהייתי רוצה הייתי כותבת את הכל בתוך יומן כזה, עם מנעול. שדוחפים מתחת למזרון. בכל אופן, רק רציתי לדעת, במה קוראים בישראבלוג כ"כ מתעניינים? האם אני אצטרך להפוך את הבלוג שלי לבלוג שטותי, בכדי שיהיה בפעילים? אני יכולה להבטיח, ואם לא לכם אז לי, שזה לא יקרה לעולם.
*הפוסטנכתבבלישוםכוונהלהעליבאתהבלוגיםהפעילים,אוכלבלוגאחר*
אגב, אם זה לא מאוד מציק, אתם מוזמנים לכתוב בחלון מסרים. תודה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: