29/3/2006 12:28
ועצוב לי.
לפני שנה בדיוק, אבא שלי התחתן.
לפני שנה בדיוק, ראיתי אותו פעם אחרונה.
לפני שנה בדיוק, ראיתי את הבנאדם הכי חשוב לי.
לפני שנה בדיוק, הוא נטש אותי.
לפני שנה בדיוק, הוא הכניס אותי לגיהנום.
לפני שנה בדיוק, הוא כאילו הכה אותי עד מוות.
לפני שנה בדיוק, עוד הייתי מאושרת.
היום, אבא שלי נשוי לאשה הזו, שנה.
היום, עברה שנה מאז שראיתי אותו.
היום, יש לי בני אדם חשובים אחרים.
היום, אנשים אחרים, 'אימצו' אותי.
היום, אני בגיהנום שמח.
היום, קמתי לתחייה.
היום, אני מאושרת מחדש.
אבל למה לעזאזל זה כ"כ כואב?
29/03/2006 20:37
יום הורים.
תנ"ך+מורשת, מיכל- עובדת יפה וטוב. מגלה עניין וידע. המשיכי כך.
ספרות+הבעה, בתיה- עובדת יפה. משתתפת ותורמת.
היסטוריה, אורית- הגישה עבודה טובה, מתעניינת, קשובה, יפה מאוד.
דוברי צרפתית, קורין- תלמידה רצינית וחרוצה. מבצעת את כל המשימות.
אנגלית, ויוי- מצויינת.
מתמטיקה, שרון- בוחן: 95. יותר טובה ממה שהיא חושבת. מתייאשת מהר מידי!
ביולוגיה, עדי- בוחן: 80. בע"פ: 100. טליה קשובה, רצינית ותורמת רבות לשיעור.
חינוך גופני, ורד- בסדר.
הרשמות משמעת מתחילת המחצית[22.2.06]:
2 הפרעות.
הערות שלי הן:
-
בתיה, בתור מורה להבעה, הייתי מצפה שתכתבתי קצת יותר.
-
אורית, די לחשוב שאני יפה. זה לא בריא. יש לך ילדה בגיל שלי.
-
ויוי, תודה על היותי מצויינת. זה שאת מורה לאנגלית לא אומר שאת לא יכולה לכתוב עליי קצת בעברית.
-
קורין, את חיה באשליות.
-
שרון, זין.
-
אל תקשיבו לורד. אני הרבה יותר טובה מ'בסדר' בספורט!
יש ילד בכיתה שלי שעונה לשם עומר.
הוא התלונן לאמא שלו שהתלוננה למיכל שאני מכה אותו, ושהוא חוזר מדמם הביתה בגללי.
והוא חזר מדמם הביתה פעם אחת, ממש לא בגללי.
בן זונה.
אני חייבת להתחיל לשפר את הכותרות שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: