| 12/2005
תהיות לעולם.
הגעתי לכמה מסקנות.
האחת- אני לא כותבת יותר בצורה מוזרה את הפוסטים, עם כל האנטר בכל מקום. אחר כך, כשאני רוצה להקפיץ את הבלוג זה לא עובד.
השניה- אני תוהה. ועל התהיות האלו יהיה מסופר בפוסט.
כן, אני מעונינת שהפוסט שלי יהיה בפעילים. כן, אני מעונינת שיהיו לי הרבה תגובות. כן, אני רוצה שיהיו לי קוראים קבועים אבל. המחיר של זה כבד מידי. הגעתי למסקנה, שאם אני רוצה את כל אלה, אני צריכה להפסיק להיות אני. אני לא בטוחה שזה מה שיעזור לי להתקדם. אני נכנסת לבלוגים, קוראת. מגיעה למסקנה שאיך אני יכולה להגיב לפוסט כ"כ.. פשוט? אין שופ כישרון כתיבה. אין שום רצון להמשיך לקרוא. ואולי זאת רק אני, שכ"כ ספציפית לגבי הפרטים האלו, אבל הפרטים האלו עושים אותנו למה שאנחנו. ואז אני מגלגלת את העמוד, ורואה '9 תגובות'. ואז אני מבינה, שרוב המגיבים מגיבים לפוסטים פשוטים. לא טורחים לקורא פוסטים ארוכים, או מסובכים. ואני חושבת לעצמי 'האם זה שווה?' כי הרי, אם אני כותבת, אני בכל זאת מצפה שקוראים למינהם ישתפו אותי בתגובותיהם. כי אחרי הכל 'כן, זהו הבלוג שלי, ורק בשבילי' זוהי מחשבה נחמדה, אבל אם זה מה שהייתי רוצה הייתי כותבת את הכל בתוך יומן כזה, עם מנעול. שדוחפים מתחת למזרון. בכל אופן, רק רציתי לדעת, במה קוראים בישראבלוג כ"כ מתעניינים? האם אני אצטרך להפוך את הבלוג שלי לבלוג שטותי, בכדי שיהיה בפעילים? אני יכולה להבטיח, ואם לא לכם אז לי, שזה לא יקרה לעולם.
*הפוסטנכתבבלישוםכוונהלהעליבאתהבלוגיםהפעילים,אוכלבלוגאחר*
אגב, אם זה לא מאוד מציק, אתם מוזמנים לכתוב בחלון מסרים. תודה.
| |
אני גדושה בבשורות טובות היום.
ככה:
1.
חהחהחהחהחה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!11111111
זין על כולכם!!!!!!!!!!!!11111
למי מורידים את הגשר ב17.3.05?!?!?!!?!
למי?!!?!??!?!?
חהחהחהחהחהחחההחחהחהחהחה.
אחרי שנתיים וחצי עם זה, הגיע הזמן.
2.
חהחהחהחהחהח!!!
נחשו למי אין תור להורדת הגשר שבוע לפני!?!?!?1.
לי! אתם יודעים למה?!?!?
! כי אני בחו"ל!!
בזמן לימודים!!
עושה סקי!!
בחדר לבד!!
עם מלאאאאאאאאאאאאא בנים שזופים!!
חהחהחהחהחהחהחהחהחה.
היום יום מעולה.
וסתם כי אני אוהבת לצ'פר אתכם-
ככה ניראת טליע אצל רופא שיניים
. 
אני לא יפה, אני גם לא אופה, אבל יש לי גשר!
| |
מפגש ישרא מספר 1.
כי מפגש שתיים ב1.1.
לא משנה.
היה נחמד.
לא אפרט כ"כ.
אבל רציתי להעלות קצת תמונות וזה.
ככה טליע ניראת אחרי מפגש.
וגם ככה.
מקרוב?
הפוךD:
| |
אה,
אני הולכת למפגש ישרא.
היום.
אני יוצאת עכשיו מהבית.
אם מישו רוצה לראות אותי,
יופי.
קרוב לוודאי שיהיה לי משו מודבק על הציצי שכתוב עליו '165505, בלוג נידח'.
פאן.
| |
'אמא, הן גמרו את הסופגניות! אה.. חרמניות! לא!!'
חברה שלי ניסתה להגיד לאמא שלה,
'הן גמרו את כל הלביבות!',
ולא כ"כ הצליח לה.
היום:
רוני ודפנע ישנו אצלי אתמול.
עשינו את הבלתי אפשרי-
הכנסנו שלושה מזרונים לתוך החדר הממש קטן שלי:O
התעוררנו והתחלנו לעשות לדפנע בוק.
לא משנהXD
אחרי זה רוני הלכה,
ואני ודפנע הלכנו לקניון.
*נסענו באוטובוס, וואטאבר*
קניתי את המתנה לענקית שלי[שהיא נטע],
ואת הקישוטים.
הלכנו לדפנע,
והיא אסרה עליי להיכנס לחדר שלה,
כי היא מכינה את המתנה לענקית שלה.
אז ישבתי וראיתי טלוייזיה,
ואז ישבתי איתה וראיתי טלוויזיה,
ואז ישבתי איתה, אכלתי וראיתי טלוויזיה.
אחרי זה היינו קצת על המחשב,
והלכתי ללי.
אצל לי הייתה מאי,
ועשינו כל מיני דברים.
מה?
הצקנו לאנשים במסנג'ר,
קראנו בספר השיאים של גינס 1988,
וכל מיני דברים אחרים.
הידעתם?
פעם היה תינוק שנולד עם 14 אצבעות בידיים ו15 ברגליים.
O:
אחרי זה מאי הלכה,
ולי התחילה להכין את המתנה שלה.
נורא מצחיקXD
[אין לי כוח לפרט]
נטע הגיעה.
יש לה עדשות בצבעים!!
וואו.
היא ניראת כ"כ שונה.
לא משנהXD
ואז הלכנו כולנו למאי,
ושם עשינו שטויות,
והיא הכינה לי משו בשיער,
כ"כ יפה.
אני נורא אוהבת את התסרוקות של מאי,
וזה שנוגעים בשיער שלי,
בכללי.
ואז הלכנו שוב לדפנע,
והתחלנו את הערב קריסמס.
[בגלל שזה יוצא כבר ככה פוסט ארוך,
אני אפסיק כאן].
היה כיף.
אני לא יודעת אם בא לי ללכת מחר למפגש ישרא.
אף אחד לא מכיר אותי בישרא.
יש לי בלוג נידח,
שנוא,
מכוער,
ומה לא.
אוף.
סיכום 2005-
יש לי את החברות הכי מדהימות בעולם.
יש לי רק עוד חברות,
ופחות משפחה.
השגתי דברים שלא חשבתי עליהם,
לעומת הדברים שרציתי,
ולא הלך לי.
2005 הייתה שנה שעברה מהר.
הלוואי,
הלוואי ש2006 תהיה כמוהה,
למרות כל האכזבות.
2005 הייתה שנה טובה.
יובל שלי,
אני אוהבת אותך.
| |
היא קראה לי פוסטמה.
אמא.
וכל מה שאני רוצה,
לא רוצה,
מוסגלת,
לא מסוגלת,
לעשות או להרגיש,
זה כאב.
פשוט..
כואב.
| |
'תנו לו עוד צ'אנס, וגם מקרר!!'
אני מזהירה:
בפוסט זה יהיו:
-פוסט נאצה.
-פוסט סגידה.
-פוסט 'תיאור מצב' אומשו.
להתחיל?
תיאור מצב:
הלכתי אתמול לטקס.
טקס שאני אירגנתי חצי ממנו בערך.
לא, בעצם לא.
אבל אני הייתי גם קצת שם ועזרתי וזה.
לא משנה.
היו קטעים וזה,
יותר מידי ווניקים.
קיצר היה מצחיק.
אחרי זה, נשארתי למטה עם זו שאני אכתוב עליה פוסט נאצה.
ואז פתאום יורדת חברה שלי מהאולם ואומרת לי 'טליע! כולם מחכים לך!',
ואני 'מה?!', 'כן!! יש שיחת סיכום!'.
חרדה כלשהי, ובריחה מסורתית על פי טליע.
למי שלא הבין, ברחתי משם.
חזרתי במונית הביתה, ואני אצטרך להמציא סיפור טוב למחר.
פוסט סגידה וזה.
פוסט סגידה למאיה,
שגיליתי שיש לה בלוג.
וזהו הבלוג.
בכל מקרה.
אתמול גיליתי אותה בציתא,
וגיליתי שהיא אחת הילדות היותר כוסיות ויפות שראיתי בחיים שלי.
אז רק רציתי להגיד לה-
מאיה!
את כוסית!
זה שאכלת שלוש סופגניות לא יגרום לך לאבד מכוסיותך!
פוסט נאצה><
אני רוצה להגיד שנורא נורא כיף לרדת על נועה,
בעלת הבלוג אציטון משובח.
נו, הבלוג הזה.
אתמול ירדתי עליה מלא מלא,
וזה נורא בידר אותי.
אז שוב,
רק רציתי להגיד לה-
נועה!
חהחהחהחהחהחהחה!!!
אני מכירה את רוני ואת לא!!
חהחהחהחהחהחהחה.
זהו סוף הפוסט.
| |
'אני אקנה לו עיפרון שחור בכל הצבעים'.
XD
המשפט בכותרת, נאמר על ידי חברה שלי.
הוא לא מהיום, או מאתמול.
אבל כל שאר המשפטים הטובים כמו 'הוא נראה אותו דבר, אמרתי לכן!' 'זה אותו אחד..' זקוקים להסבר.
ולא באמת יש לי כוח.
לא הייתי שניה בבית היום.
יצאתי ב7 וחצי מהבית לבצפר, חזרתי ב00:04.
וואו.
אבל היה כ"כ כיף.
בבוקר, הייתי בבצפר וזה.
היה די כיף,
לא משהו מיוחד.
שיעור חופשי אחד,
ושיעור אחד שממנו אני באופן אישי משוחררת ממנו.
אחה"צ,
שזה בעצם ב12,
הלכתי עם נגוש כפרוש עליהוש,
לקניון.
אני משתתפת בגמד ענק, והייתי צריכה למצוא מתנה לענקית שלי.
אני אקנה אותה ביום ראשון,
אבל המתנה היא כרית עגולה בצבע אדום,
שכתוב עליה 'חולה עליך'XD
זה כ"כ מצחיק.
אחרי זה הלכתי לנגע וזה,
אכלנו וזה,
הצקנו אחת לשניה וזה,
ואז התחלנו לעשות לה תספורות למינהן.
צילמנו כל תספורת,
ואם יהיה לי כוח אני אעלה תמונות מתישהו.
דפנע הגיעה, עם מיה.
מיה היא הכלבה שדפנע מוציאה כדי לקבל כסף.
התחלנו להסתובב,
צילמנו אחת את השניה,
כלבים,
וירקות אחרים.
ואז החזרנו את מיה והלכנו להצטלם בגן שעשועים.
בקיצור,
הצטלמנו מלאאאאאאאא.
אחרי זה נכנסנו לדפנע הביתה,
אכלנו,
הסתרקנו,
עשינו לנגע תספורת שקסע,
ואני ונגע הלכנו חזרה הביתה.
התחיל לרדת גשם, אז אני ונגע יצאנו החוצה.
וואו!
נרטבנו כ"כ!
היה כ"כ כ"כ כיף.
ממש אבל.
חזרנו לבית של נגע ובחוץ היה חתול חמוד.
ליטפנו אותו, חיבקנו אותו,
חיממנו אותו והכול.
חשבנו שהוא חתול ממש ממש ממש חמוד אחר.
ואז החתול האחר הגיע,
נגע התפנתה לטפל בו ואני נשארתי עם שלי.
לשלי קוראים ג'ון,
ולשלה פול.
שניהם נקבות[כאילו, חתולות].
אכלנו,
ואז הדיעו דפנע ומאי.
ראינו סרט,
'מופע האימים של רוקי'.
היה ממש כיף.
[נגמר לי הכוח לפרט וזה].
חזרתי הביתה עכשיו,
לפני 20 דקות.
מטורף.
| |
כשאני אהיה גדולה..
יש מלא אנשים שיש להם חזון לגבי מה הדברים שהם יעשו כשהם יהיו גדולים.
'טיסה מסביב לעולם',
'אשתכר ואעשן, כי זה חוקי',
'אהרוג את עצמי',
ועוד.
לי יש חזון אחד,
לבנתיים,
בכל מקרה.
'כשאני אהיה גדולה, אני אעזוב את הבית הזה, ולא אחזור לכאן לעולם'.
היום בצהריים,
כשאמא חזרה,
הבית שרר בבורדל,
או כפי שאומרים בעיברית- בלגן.
הדברים של אח שלי בכל מקום,
אבל הוא לא היה בבית.
מי חוטף את הקללות והצעקות?
אני.
אך ורק אני.
דאמ.
אפילו ארוחה אחת אי אפשר.
התחלנו לאכול,
ואמא שלי לא הוציאה לעצמה צלחת, וזה נורא הגעיל אותי.
אז אמרתי לה,
'אמא, זה דוחה. לכי להביא צלחת אומשו'.
אז היא מתחילה לרדת עליי, שאני גם לא אוכלת נורמלי.
בסדר אמא,
אבל אני לא גורמת למי שמולי לאבד תאבון.
לא משנה, ממשיכים לאכול.
היא אוכלת עם הידים מתוך הקערות שלנו,
ומתוך הסירים.
אז אח שלי מתחיל להיגעל באמת.
אין לי כוח להיכנס לפרטים,
בסופו של דבר הוא בוכה והיא ממשיכה לרדת עליו.
כשאני אהיה גדולה?
אני אתרחק מכאן.
מי מאמץ אותי?
| |
חבורת זונות.
זונות קמצנים.
זה מה שאתם.
היום, פספסתי את הפעולה.
למה?
התרמה בית ספרית.
אמרו לנו לאיזה אזור ללכת.
פאקינג ביניין אחד!!
טוב, של 50 דירות.
נחשו כמה הרוחנו?
5 שקלים!
פאקינג 5 שקלים.
אנשים קמצנים דוחים.
היה איזה אחד,
פתח את הדלת,
חברה שלי אמרה 'שלום, אתה מעוניין לת..' והוא טרק את הדלת בפרצוף שלנו.
אחת אחרת, לבשה מין חלוק שנראה כמו שמיכה גם כן 'אין! נו אין!'.
אחרי זה פתחו לנו עוד אנשים מפוקפקים-
אחת זקנה שנשרו לה חתיכות אוכל מהחנייכיים בזמן הדיבור,
שני מסטולים רוסים, שצרחו, ואחרי זה עקבו אחרינו.
איזה אחד שנראה כמו גנב, אמר שאין לו כסף ושהוא לא בעל הבית.
ועוד כל מיני טיפוסים כאלה.
גועל נפש.
ואספנו אני וחברות את הכסף..
10 שקל לבערך 100 דירות.
פרופורציונלי,
בעיקר לרמת אביב.
(!)
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: