| 3/2006
שנה מאז, ויומהורים.
29/3/2006 12:28
ועצוב לי.
לפני שנה בדיוק, אבא שלי התחתן.
לפני שנה בדיוק, ראיתי אותו פעם אחרונה.
לפני שנה בדיוק, ראיתי את הבנאדם הכי חשוב לי.
לפני שנה בדיוק, הוא נטש אותי.
לפני שנה בדיוק, הוא הכניס אותי לגיהנום.
לפני שנה בדיוק, הוא כאילו הכה אותי עד מוות.
לפני שנה בדיוק, עוד הייתי מאושרת.
היום, אבא שלי נשוי לאשה הזו, שנה.
היום, עברה שנה מאז שראיתי אותו.
היום, יש לי בני אדם חשובים אחרים.
היום, אנשים אחרים, 'אימצו' אותי.
היום, אני בגיהנום שמח.
היום, קמתי לתחייה.
היום, אני מאושרת מחדש.
אבל למה לעזאזל זה כ"כ כואב?
29/03/2006 20:37
יום הורים.
תנ"ך+מורשת, מיכל- עובדת יפה וטוב. מגלה עניין וידע. המשיכי כך.
ספרות+הבעה, בתיה- עובדת יפה. משתתפת ותורמת.
היסטוריה, אורית- הגישה עבודה טובה, מתעניינת, קשובה, יפה מאוד.
דוברי צרפתית, קורין- תלמידה רצינית וחרוצה. מבצעת את כל המשימות.
אנגלית, ויוי- מצויינת.
מתמטיקה, שרון- בוחן: 95. יותר טובה ממה שהיא חושבת. מתייאשת מהר מידי!
ביולוגיה, עדי- בוחן: 80. בע"פ: 100. טליה קשובה, רצינית ותורמת רבות לשיעור.
חינוך גופני, ורד- בסדר.
הרשמות משמעת מתחילת המחצית[22.2.06]:
2 הפרעות.
הערות שלי הן:
-
בתיה, בתור מורה להבעה, הייתי מצפה שתכתבתי קצת יותר.
-
אורית, די לחשוב שאני יפה. זה לא בריא. יש לך ילדה בגיל שלי.
-
ויוי, תודה על היותי מצויינת. זה שאת מורה לאנגלית לא אומר שאת לא יכולה לכתוב עליי קצת בעברית.
-
קורין, את חיה באשליות.
-
שרון, זין.
-
אל תקשיבו לורד. אני הרבה יותר טובה מ'בסדר' בספורט!
יש ילד בכיתה שלי שעונה לשם עומר.
הוא התלונן לאמא שלו שהתלוננה למיכל שאני מכה אותו, ושהוא חוזר מדמם הביתה בגללי.
והוא חזר מדמם הביתה פעם אחת, ממש לא בגללי.
בן זונה.
אני חייבת להתחיל לשפר את הכותרות שלי.
| |
עוד פוסט עם הנושא 'סבא'.
21/3/2006
21:48
אבל כמה שהפוסט הזה שונה.
אני, כל כמה שאני רוצה להגיד תודה על שיש לי 4 סבים,
לא יכולה.
כי הניתוק שיש לי מהמשפחה שלי, תקף גם עליהם.
אני לא חושבת שאני אבכה אם הם ימותו.
אני לא חושבת שאני אבכה אם מישהו ימות מהמפשחה שלי.
חוץ מאבא שלי.
תגידו שאני מוזרה.
תגידו שאני קרה.
תגידו שאני חסרת רגשות.
תגידו שאני בעלת לב מאבן.
תגידו שאני חסרת רחמים.
לא משנה.
זה לא ישתנה.
אני רק רוצה, שלפני שאבא שלי ימות,
אני אוכל להגיד לו.. 'אבא, עם כל כמה שאני שונאת אותך,
אתה הבן אדם היחיד בעולם שאני אוהבת'.
ובעצם, איך מתקשר כל זה לנושא, 'סבא'?
סבא של חברה שלי מת.
נפטר.
ופתאום, בכל מקום.
כולם נזכרים בסבים שלא זכו לראות, להכיר.
ואני, כל 4 הסבים שלי חיים.
ולי, לא אכפת.
תגידו שאני רעה?
קחו אותם במתנה.
אני עצמאית.
אני באמת צריכה שתגיבו לי על הפוסט הזה.
הפוסט ניסיון[ראו פוסט קודם] הוא זה.
וזה לא שבוע, זה עד שיהיו לי 20 תגובות, לא שלי.
| |
אני עושה ניסיון.
19/3/2006 15:23
בעוד כמה פוסטים, נראה לי הפוסט הבא,
אני לא אכתוב יותר פוסטים.
זה יהיה הפוסט האחרון שאני אכתוב לשבוע שלם.
נראה כמה תגובות יהיו לי.
בכל מקרה,
אני לא יודעת מה יש לי.
היום אני אולי הולכת לשבט.
אבל לא באלי לבוא כדי לראות את כולם שמחים.
אני שונאת שאנשים שמחים.
זה מזכיר לי דברים רעים.
מה אני כותבת בכלל?
אם הייתי נותנת לידיים לכתוב, מה היה יוצא?
בערך את מה שיוצא עכשיו.
אני מתעבת את עצמי.
מתעבת את הכתיבה שלי.
מתעבת את הנושאי כתיבה שלי.
למה אני לא מסוגלת לכתוב פוסט נורמלי,
כמו כל שאר הבלוגרים?
נמאס לי להיות שונה.
נ מ א ס.
והמשפט 'אני לא שונה, אני מיוחדת'?
הוא לאנשים בהכחשות.
| |
אני...? התבגרתי...?
17/3/2006 14:47
לא נראה לי.
אבל בכל זאת...
אני לא חושבת על הכל כמו פעם.
לא אכפת לי מדברים שוליים,
כמו פעם.
פעם, הייתי צריכה שהכל יהיה מעולה.
שהכל יהיה כמו שאני רוצה.
ואם אני לא אוהבת משהו, אז דאמ.
אני כבר לא כזו.
וכבר לא אכפת לי כ"כ מבנים.
לא אכפת לי אם אני יפה מספיק בשביל זה,
או בשביל אחר.
אם מישהו יתאהב בי, זה לא יהיה כי אני כוסית אש.
ולא אכפת לי יותר מה אומרים עליי.
ולא אכפת לי אם אפחד לא מראה התעניינות.
לא אכפת.
השאלה היא, האם התבגרתי, או שפשוט
לא אכפת לי
?
| |
זה לא פייר!
16/3/2006
14:30
שונאת!!
שוב גנבו לי את הפלאפון.
היה לי אותו בקושי 24 שעות.
ושוב,
אין פלאפון.
גאאאאאאאאאאאאאאאד.
אני שונאת את הלונה פארק.
שונאת!!
| |
כי גם לי יש,
13/3/2006 21:11
5000 כניסות.
תודה אנשים סקסים, על שנכנסתם לבלוג שלי.
D:
15/03/2006
01:31
עריכה,
יש לי פלאפון חדש.
אותו מספר כמו מקודם, אבל אני צריכה את המספרים שלכם,
תודה.
| |
כן, חזרתי.
12/3/2006 23:31
אמרתי לכם, אני אחזור.
בגדול.
אז אולי לא חזרתי בגדול, אבל חזרתי.
כן, העיצוב שוב השתנה, ככה זה.
אני מצטערת קסלר,
אבל הHTML לא מתאים לי.
בכל מקרה, כפיים לקסלר המושי.
אני חייה ונושמת, חסרת תמונות לחלוטין.
אני לא אתחיל לפרט על מה עברתי בחו"ל,
חוץ משני פרטים:
1. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי באמבולנס, ועל כיסא גלגלים. היה כיף!
2. גם הפעם הראשונה שהשתכרתי. היה מעולה! שמפניה, ג'ין, ויין אדום זה לא שילוב טוב לילדה בת 13. XD
בכל מקרה,
אני פה!
ואני אהיה מחר בישראפוריםD:
יהיה פאן.
תבואו להגיד שלום, כן?
| |
OMG.
4/3/2006 18:10
שני דברים.
1.
עשו לי פוסט סגידה!!
וגם פתחו לי טבעת.
יאהוD:
המון אנשים סוגדים לי.
זה סקסי אש מגיל שמונה.
זהו הקישור לפוסט:
אני קישור.
וזהו קישור לטבעת:
גם אני קישור.
2.
זהו הפוסט האחרון לפני הטיסה,
אלא אם כן אני אעדכן מחר בבוקר.
אני אוהבת את כולכם,
ותהנו לכם עם חופש של שבוע ממני.
קוראים שלי, אל תתיאשו,
אני אחזור.
ובגדול.
שאלהלהלהלהלהלה.
| |
ההרגשה.
3/3/2006 20:53
בחיי.
אני מרגישה כ"כ טוב.
יש לי חברות אמיתיות,
ובזאת נוכחתי היום.
כפי הידוע לכולם,
נראה לי,
אני טסה ביום ראשון לשבוע.
[כן, חופש ממני!]
מעולה,
אבל מעולם,
לא היו לי חברים באמת.
לא ידעתי איך יודעים מה זה חבר אמיתי,
כי אני הדבר הכי לא חברותי שקיים.
אבל היום,
בגלל שהורידו לי את הגשר,
הזמנתי את החברות שלי ושני ידידים טובים,
לארוחה אצלי.
הם הכינו לי מחברת טיסה.
בחיים לא הייתה לי מחברת טיסה.
א ף פ ע ם .
לא היה מי שיכין לי מחברת טיסה.
לא היה מי שיהיה לצדי.
לא היה מי שיעודד אותי.
לא היה מי שיצחיק אותי.
לא כלום.
ואז,
קיבלתי את המחברת הזו.
[פאק, אני לא מאמינה שלא פתחתי אותה עדיין].
ואז נוכחתי לדעת עד כמה הם חברים מעולים.
כל ה7.
ואני אוהבת אותם.
כ"כ.
יותר משאי פעם יכולתי לדמיין שאני אוהב מישהו.
כשקיבלתי את המחברת,
וואו.
איך התרגשתי.
ואז פתאום עלו לי כל הפעמים שבהם הם היו לצדי.
תמיד.
אין לי גשר.
זהו!
תמונות יעלו כשיהיו לי.
D:
אני יותר לא מעלה,
אז אם אתם סוגדים לי,
הראו את הבלוג לחבריכםD:
אוהבת, טליע המושית.
| |
אוף, נו.
3/3/2006 08:25
התעוררתי חצי שעה לפני שהייתי צריכה.
><
העניין של הגשר ממש מלחיץ אותי.
למה?
אני כבר התרגלתי ללכת לרופא שיניים,
ואני לא מפחדת.
למען האמת,
רופא שיניים זה די כיף.
אבל יש לו אחות אחת עם פלולה ענקית ומעצבנת.
טוב, מה פתאום אני כ"כ מתרגשת?
נתראה בעוד 4 וחצי שעות.
בלי גשר.
| |
לדף הבא
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: