12/4/2006
16:39
זוהי חפירה, אני מזהירה.
חתיכת אמא כלבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
את נהנית להרוס לי את החיים?!?!?!?!
זה עושה לך טוב?!!!!!!!!????
את מנסה להרוס לי את מה שאבא לא הצליח להרוס לי?!?!?!?!?
אז אני כבר לא מאמינה במושג הזה שקוראים לו משפחה!
יופי, אז את רוצה להרוס לי את מה שכן נשאר מהחיים שלי!?
את החברים שלי!??!?!
חתיכת כלבה מטומטמת!!
את צריכה להרוס את כל מה שהאחרים לא הצליחו להרוס?!?!?!?!?
ואת יודעת שאני לא יכולה להימנע מלהיות מושפעת ממך!!
את היחידה שהירדיות שלה משפיעות עליי!!
היחידה!!
ואת יודעת את זה!!!!!!!!
למה את מתעקשת להרוס לי את החיים?!?!?!@?!
זה נקרא אמא זה?!!?!?!?!?!?!
אאאאאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!1111111111
אני כ"כ כ"כ שונאת אותך, חתיכת מטומטמת!!!!
והסיפור?
אני, שונאת את הסדר.
שונאת.
השנה אמא שלי רצתה שנלך לחברים שלה.
אמרתי לה שאני לא רוצה, והיא אמרה שאני חייבת כי היא רוצה להיות איתי בסדר.
מה להיות איתי?!
את בכל מקרה תשבי ותצחקי בדרך המזויפת שלך עם החברים המזדיינים שלך!!
ואני אשב בצד עם פרצוף חמוץ, והיא יודעת את זה.
ואחרי זה היא תצעק עליי שישבתי עם פרצוף אבל כל הארוחה.
אז אחותי שלחה לי הודעה במסנג'ר(היא גרה עם החבר שלה, והיא בכלל מאמא אחרת),
שאומרת 'מה את עושה בסדר?'.
לא הייתי באותו רגע וכשראיתי היא לא הייתה מחוברת.
אז הנחתי שהיא תזמין אותי להיות איתה.
הגיוני, לא?
אמרתי לאמא שרוב הסיכויים שאני לא אהיה איתה בסדר.
היא התעצבנה שאני לא נמצאת עם הבנאדם היחיד שדואג לי. היא.
ושאני לא רוצה להיות איתה.
כאילו שהיא תהיה איתי שם!!
ברגע שאנחנו נמצאים ליד חברים שלה היא מתכחשת אלינו, כי היא רוצה להיות האמא המעולה.
עלק.
הקיצר, יצאתי מהבית, לכיוון הערב פסח עם נגה וכאלה.
פתאום אני מקבלת צלצול(פלאפון של אח שלי).
אני עונה-
'איפה את? שכחתי לקחת מפתח, תחזרי מיד הביתה. אין יותר אוטבוסים? נראה אם אני אסיע אותך'.
אני חוזרת מהר הביתה, היא צורחת עליי עוד, ואומרת לי שהיא לא לוקחת אותי.
אני צורחת חזרה, ובסוף אומרת שאם אני לא חוזרת בערב, אז באסה.
אני רצה לתחנה, הצלחתי להגיע לאוטבוס האחרון.
היה את הערב, נשארתי לישון אצל הילדה שהיה אצלה את הערב.
סגרתי את הפלאפון של אח שלי, וכמובן שלא התקשרתי.
אני חוזרת עכשיו הביתה, היא לא מסתובבת לכיווני.
אני לא טורחת לדבר איתה, והולכת לחדר.
אני יוצאת אחרי כמה דקות, שואלת שתי שאלות, היא לא עונה בכלל.
בסופו של דבר אני באה לשאול אותה משהו בקשר לשינה שלי מחר.
למיקום שלה, כאילו.
אמרתי לה שאני צריכה הסעה להרצליה, כדי שילדה מחיפה תקח אותי אליה ואני אחזור ביום שישי בצהריים.
היא לא מרשה, אז אני מבקשת שתתן לי הסבר הגיוני.
מה אני מקבלת?
'אין לי כוח לדבר איתך'.
אני אומרת לה שהסכמתי לבוא לשטות שלה הערב,
אבל שאם היא לא מדברת איתי אז לא נראה לי שאני אבוא, כי אין ממש טעם.
בת זונה מזדיינת. שתמות אמן.
ואל תעיזו לבוא עם הערות שלכם לגבי 'אמא שלך, תני כבוד'.
זה לא אמא זה.
ואתם לא מכירים את כל הסיטואציה. באמת שלא.
אז אל תתחילו אפילו עם ההטפות מוסר שלכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
