יהודים מסריחים והאידיאולוגיה שלהם על לא לתת לי לכייף בחופשות בית ספר.
אני תכננתי לי יום של הנאה ואושר ושמחה וסושי בתל אביב ואז- לאאאאאא
'אנחנו לא ניתן לשירלי את האפשרות להשתמש להשתמש בתחבורה ציבורית כי יש לנו דברים טובים יותר לעשות כמו לתקוע בשופר'.
או משהו דתי אחר שהם עושים בראש השנה.. אז אה כן?! אני אגיד להם בדיוק איפה אני אתקע להם את השופר הזה. >:ם
[רד פורמן סטייל ביאטצ'ז.]
ואם כבר דנו בענייני ראש השנה אז הפעם החלטתי להביא תיעוד לזוועות שהולכות על שולחננו בערב החג.
אוקי תראו את זה..
זה נראה כמו משימה מאפקט הפחד.
פשוט יושב לו שם בין התמרים והתפוחים והמשהו הירוק הזה שגם מפחיד אותי, מחכה שיאכלו אותו..
ואז לפני שאת שמה לב שמים לך את החרא הזה בצלחת וצריך להסביר לסבתא שאת לא אוכלת חתולים כבושים.
והו, סבתא. אפילו היא לא יכולה לתמוך בי בשעת משבר. [ולא אני לא מדברת על שעת המשבר שהייתי צריכה לגרד את החרא הזה מהצלחת שלי ולהחזיר אותו למקום שלו.]
אני מדברת על התקופה ההיא [אתמול] שנהנתי לי לצלילי מוזיקת גלאם גרועה הערתי את אבא משנתו והוא סינן בחביבות "תכבי את הדבר הזה עכשיו"
אך הדברים השתנו, אני כבר לא יכולה להעיר אותו מדי בוקר לצלילי גברים בבגדי עור כסופים כי... מחקתי בטעות את כל המוזיקה והסרטים שהיו לי במחשב. שוב!
ואני באה לאבא כולי מתחנחנת והוא פשוט התחיל לצחוק עלי, ואז אחר כך סבתא. היית מצפה שסבתא תשמש ככתף חמה אבל לאאא
"אוף, סבתא אני נכדה טיפשה"
"נכון."
טוב למי אכפת, העיקר שאני יכולה להנות מגברים מפזזים בבגדי גוף ונצנצים ביו טיוב
[אם לאחד ממכריי יש במקרה כישרון לדבר בטון מגניב כמו שלהם והם הסתירו את זה עד עכשיו אז..אל! כי זה סופר מגניב /m\]