מה כואב לכולם על החופש שלי?!!!
אז יש לי איזה 3 שבועות חופש.. ככה סתם..=]
סיימתי את הקד"צ, היה נחמד.. למדתי קצת להכיר .. ככה על קצה המזלג- את המערכת הצבאית.
ב2.8 אני בבקום, כמו כולם, עוברת שרשרת חיול, מקבלת דיסקית ועושים לי חוגר אמיתי [ולא חוגר פאדיחה כמו שהיה לי עד עכשיו!]
בקד"צ היה לי מפקד מקסים! באמת!.
יש בי את תחושת הפיספוס שאולי הוא לא הכיר אותי כמו שאני באמת.. (אני חושבת שזה די נבע מההלם של ההתחלה, שליווה אותי כמעט ממש עד הסוף..)
ו.. נכון שתמיד אומרים שצבא מבגר.. שצבא משנה.. וכו'..
אני יודעת למה זה ככה.
ולהלן התשובה :
כשאתה במסגרת הצבאית.. אתה כאילו במקום אחר לגמרי- האנשים הם שונים, ההתנהגות שלך שונה, הכל שונה.. כאילו זרקו אותך למקום לבד ואמרו לך- "תסתדר.. אה, ואם אתה צריך משהו.. אתה יכול להתקשר.."
שתכלס.. רק בטלפונים באמת אפשר להרגיש קצת חיבור עם המציאות.
אותה מציאות שהיא בעצם הבית שלך- שאליו אתה חוזר בסופ"ש.
הבלבול הזה שעושים בראש.. בין המציאות (הבית) לבין המציאות האחרת (צבא) זה בעצם השינוי - ככה אני חושבת.
אבל מי יודע.. אומרים שהצבא הופך אנשים לטובים יותר.. - נחייה ונראה(:
אז נכון, אני עוד לא חיילת ותגידו מה שתגידו.. אבל כן- הייתי במסגרת של צבא במשך חודש וקצת.. אז ראיתי מה זה.
ראיתי איך מתייחסים לטירונים, ואיך מציקים לחיילים על ההופעה שלהם.
ועד שאני אחזור למציאות האחרת, אני בחופש.. אז טוב לי (:
המשך שבוע מקסים!