בקיצור הרבה זמן לא כתבתי כאן לא שאף אחד נכנס, אבל אני רוה לכתוב משהו לא כדי שמישהו יקרא, אלא כדי לשחרר את זה החוצה.
אוקי. יש לו חברה.
ואמרתי לעצמי שאני עושה לי הפסקה קצרה מבנים.
אבל לפני שאני עושה את זה, אני רק רוצה להזכר במה שהיה ולכתוב את זה, כדי שעוד כמה זמן שאני לא אצליח להזכר או שזה יראה לי רחוק, אני אקרא.. ואזכר. כי מה לעשות, דברים מדהימים לא רוצים לשכוח.
הכל התחיל ככה.
בשבט. היו מכות עניינים.. הוא אמר לי "אוי שיט שכחתי את הסווצ'רט. בואי איתי לקחת אותו" והצביע על הבמה. כולם הלכו והשבט כבר היה ריק. "מה את עושה היום?" ..........קלטתי אותו.
עוברים כמה שבועות פסדר, מתכתבים בסמסים והכל התחיל ממתי ששאלתי אותו אם הוא רוצה להחליף אותי בפעולה.
הייתי בהופעה של כמה להקות צעירות, הייתי במן אופוריה שאני מתכתבת איתו בסמסים על בסיס קבוע.
נודע לי שיש לו קטע עם מישהי מיא...התבאסתי. אפילו בדרך הבייתה ראיתי אותם ביחד.. הולכים..
בסדר... ויתרתי.
איכשהו, המשכנו להתכתב בסמסים.
הייתה פעם שהייתה לי פעולת סרט. זתומרת שיכלתי לעשות מה שבא לי במשך שעה וחצי בזמן שלכולם יש חניכים והשמיניסטים החתיכים של השבט מסתובבים ללא תעסוקה. חיפשתי אותו.. הוא לא היה. יום למחרת שלחתי לו סמס שחיפשתי אותו! כדי שנלך מכות בשכבגייה! הוא אמר שהוא לא בא כי הוא היה עייף.. חח.. אוי חתיך.
יום למחרת, יום עבודה או משהו בסגנון.. עשו עליי ערמת ילדים בשכבגייה. הוא אירגן.
אחרי בערך חמש דקות רצופות של קפיצות וסלטות עליי הוא צעק "דיי דיי!! תפסיקו!" והחילץ אותי משם..... אוי חתייךךך.
לאחר כמה שבועות, יום שישי, התכתבנו בסמסים.. כמה מפתיע. הוא של אותי מה אני עושה היום....... אחרי כמה פטפוטים הוא שאל אותי אם "בא לי לקפוץ?".
ברור! עכשיו תזיין אותי על המדף לא איכפת לי!!!!@##!!!!........ סליחה.. לעניינינו.
הלכתי אליו. הוא היה כ"כ חמוד זה לא ייאמן אפילו, שונה לגמרי מבשבט, ששם הגילוי היחידי שלו לחיבה זה התעללות.
ישבתי על המיטה. סתם דיברנו שטויות.. הא הציע שנראה סרט.. "חרמן על הזמן" כמה אירוני.. בדיוק לפני שניה אמרתי לשתי חברות שלי שהייתי איתן כמה אני חרמנית ושהוא כוסון עולמיייייייייי!! אחת מהם הכינה אותי אמרה לי כל מיני צעדים לעשות איתו ושטויות כאלה.. הן הלכו איתי עד הבניין שלו. לא יכלתי לנשום.. עליתי למעלה.. לא הצלחתי להכניס אוויר לריאות.. הוא פתח את הדלת.. הנה הוא..אוויר.
ראינו סרט. הוא אמר לי "תעשי לי נעימי" בקול החמוד שלו...... עשיתי קצת.. אני לא אוהבת.
אז הוא עשה לי.. אני אוהבת.
ניסיתי להתרכז בסרט.. לא הצלחתי.. די הופתעתי שהוא מצליח גם לדגדג אותי בבטן ולחרמן אותי בטירוף וגם להבין ולצחוק מכל הבדיחות בסרט... אניוואי
בשלב מסוים לא יכולתי יותר..הסתכלתי עליו.. קירבתי את עצמי אליו.. הוא נישק אותי.
נשיקות ארוכות ואיטיות שאומרות "אני כל כך חרמן עכשיו" מהול ב"כמה זמן חיכיתי לרגע הזה".
היה טירוף, להט מטורף.. הזרועות שלו.. פאק..... כל כך שריריות לא יכלתי להפסיק לגעת בהן..בחזה... בידיים.. בבטן..איזה מדהים
היה רגע שנגעתי לו בידים.. בשרירים (נהיה לי חם!), הגעתי לכף היד, הוא החזיק לי אותה.. הדבר הכי חמוד בעולם
לא יכלתי להפסיק לגעת בו להעביר יד בשיער שלו לגעת לו בצוואר..
כשקצת נרגענו והפסקנו לתנשק, היינו פשוט עצורים ברגע מדהים שהפית שלנו נשארו דבוקות לאחת השניה והיינו כל כך צמודים..
חזרתי הבייתה במונית.
הגעתי הבייתה הסתכלתי במראה וראיתי שהשיער שלי נראה כמו מגדל אייפל. פחח פדיחה.
לא דיברנו מאז. ראיתי אותו בשבט ביום שני לאחר מכן, הוא היה חמוד. אם רק הייתי יודעת אז מה אני יודעת עכשיו.
נכנסנו לעוקב מים איזה שישה אנשים! הייתי לידו.. הוא החזיק לי את היד וקירב אותי אליו..
זה היה הגילוי חיבה האחרון ממנו.
ועכשיו יש לו חברה.
ואני מושפלת.
אני כבר לא שונאת אותו.
אני כאילו כבר ציפיתי לזה.
דבר כזה מושלם לא יכול להיות.
או שלי לא יכול לקרות כזה דבר מושלם.
וכשאני מסתכלת על כל השבועיים האלה לאחר הנשיקה, שבועיים מדהימים. כי חייתי בסרט.
בסמינר שמיניסטים, שקראתי לו לשבט לידי בפרגולות..
כשידיד שלי אמר לי שרואים שהוא רוצה משהו אחרי שהוא בא אליי מאחורה וחיבק אותי.
כשעמדתי בפתח של הספרייה והוא בא אליי בהפתעה ומחץ אותי בחיבוק..
בטקס ששלושה שמיניסטים ישבו על שלושה שישיסטיות, כל אחד על החברה שלו, והוא ישב עליי, היינו בשורה כזאת ממש כמו תמונה..באמת שזה היה רגע מושלם.. כשהוא חיבק אותי..
אני שונאת אותו.
יש לו פאקינג חברהההההההההההההה
אני כל כך מטומטמת.
אני יודעת שעוד מעט אני אסתכל על זה והסיפור הזה לא יזיז לי שריר אחד בגוף והוא סתם יירא לי כמו "עוד אחד", אבל אני לא רוצה!
אני לא רוצה שהרגשות האלה ייעלמו!בחיים לא הרגשתי ככה. ואפילו שזה חד צדדי זו הרגשה מדהימה. איך שכל שבוע חיכיתי לימי שלישי ושישי שיהיו פעולות רק כדי שאני אוכל לראות אותו, איך שכל פעם בדקתי את הפלאפון אם הוא שלח לי סמס, איך שאני מסתכלת לו כל פעם בעיניים, העולם נעצר.
אז למה זה קרה בכלל?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
