מִי אַתָּה? מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת
לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת?
וְעֵינַיִם אַךְ תַּמְתֵּנָּה רֶגַע
וְהִנֵה שָׁפְלוּ כְּבָר נְבוֹכוֹת.
גַּן נָעוּל. לֹא שְׁבִיל אֵלָיו, לֹא דֶרֶךְ.
גַּן נָעוּל – אָדָם.
הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע
עַד זוֹב דָּם?
מכתב לגיא .
אני ואמי נפרדנו
אני לא בוטחת יותר בחיים באף בחור ואני כותבת את זה עם לב מזה כואב אבל מזה כואב גיא...אמרתי לעצמי הנה בנאדם שעושה רושם טוב וזרמתי איתו ונתתי לו להשלות אותי פשוט איפשרתי לו את זה
עד שהוא החליט שהיה כיף מספיק אז הוא חתך....החלטתי לסמוך עליו,דווקא עליו החלטתי לסמוך מכל מי שלא סמכתי עליו...והוא נפרד ממני,הוא אמר שהיינו בפוש מאוד גדול והכל היה אופוריה ועכשיו כשהתרגלנו אחד לשני אז הוא מרגיש שזה לא זה...........אחרי שהוא אמר לי בעיינים שלי שזה גורלי ויימשך מלא זמן ושאני מהממת אותו ואני פשוט שתקתי וחייכתי ואמרתי שכיף לי ושכיף לי.
גיא רע לי ואני כועסת על עצמי שהרשתי לעצמי להכנס לקשר אני לא כועסת עליו, הוא מה זאת אשמתו הייתי צריכה להשאר לבד כמו פעם ולא ללכת אחרי בחור שמבטיח לי שטויות ואומר את זה כל כך בביטחון.........אני כועסת על עצמי והלב שלי פשוט כואב
ואני לבד ואני מרגישה לבד ואני רוצה שתהיה כאן ומעיין מתגעגעת אלייך והכל בעולם הזה מתבלגן כל הייקום הזה מתבלגן דברים גדולים מדיי משתנים במהירות גדולה מדיי
והחלטתי לעזוב את הגדוד
וקב"ן
ואיבדתי אימון במערכת הצבאית
ובכלל אני מרגישה הבל הכל הבל....
ורע לי אף אחד לא מוצא בי כלום כדי להיות איתי...אני כבר נקרעת מבפנים ומנסה להבין מה לא טוב בי דיי .
בקשר לאמי...
אני יודעת שקיוויתי בשבילי...מי כמוך יודע על מה אני מדברת כשאני אומרת שמיפתח ועד לאמי לא היה לי רגע אחד של אושר וביטחון עם בנאדם שאני נמצאת איתו...עם אמי הרגשתי את זה ,הוא היה פותח לי את הדלת באוטו ומתייחס אליי כמו אל נסיכה...ולא עשיתי כלום הייתי כמו שאני וחשבתי שזה מה שהוא אוהב בי....עכשיו אני תוהה מה לא בסדר בי ומה עשיתי לו שגרם לו לברוח...עמוק בלב אני יודעת שזה הוא שחטף משהו פתאום אבל זה לא משנה את הכאב שבהרגשה הזאת שחוזרת ומכה בי "מה לא בסדר בי " אתה מבין? הייתי צריכה פשוט מהתחלה לדעת שמי שפותח בשבילך דלתות יכול גם לתרוק לך אותן על האצבע....חבל כי התאהבתי בו.... אתה שומע ?! התאהבתי בו לגמריי!!! כמו עיוורת מפגרת , מה נדמה לי לעזעזאל שאני מרשה לעצמי ????
אבל הוא לא רוצה...מה שנותר זה לזרוק את כל הרגש לפח ...זה נורא
כמו כן אם היה לי שמץ של ביטחון בגברים,אז אמי ריסק לי גם את השמץ הזה...ועכשיו אני יכולה לומר בלי למצמץ אפילו שאני לא בוטחת באף אחד ואין לי מושג איך יבוא בחור שיצליח לגרום לי לבטוח בו,אני פשוט לא מבינה איך זה ייתכן...וזה עצוב אבל עכשיו אני אפילו לא אנסה להיות עם אפחד מתוך ידיעה שזה פשוט לא משתלם...ומתוך הידיעה שגם אם יבוא בחור טוב אז אני סתם אפגע בו כי לא אבטח בו ולו לרגע!
אני לא מסוגלת לספר לאמא שלי שנפרדנו
הוא הבחור השני שהבאתי הביתה...כל השאר לא נראו לי מספיק חשובים
ואחרי חודש כולה יאללה ביי ? מה היא תחשוב עליי
ומה אגיד לה עליו?
אוכל תמיד לומר שגיליתי שהוא משתמש בסמים
או שגיליתי שהוא מטורף לגמריי אז החלטתי להפרד ממנו
אבל שהוא נפרד ממני?
זה עצוב מדיי לומר
ממש מעורר רחמים.
לא אגיד לה דבר פשוט.
היא תבין לבד, כמו תמיד.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
