רבים האנשים הלהוטים לשתף את העולם בתגליותיהם. יצר השיתוף, נתפס אצלם כיצר הטוב. יצר המניע אותך לפעולה שלא על מנת לקבל פרס.

ואותן תגליות, מנין מוצאן. מה מבדיל בין המחשבות ומקטלג אותן?

ובכן כך הוא. תחזוקת החיים קשה עד שלעיתים היא עוטפת את האדם כאשר כל מחשבתו נתונה אך ורק לתחזוקת החיים. אין הוא מסוגל אפילו, לחשוב על רעיון העשייה שלא על מנת לקבל פרס, משום שאין הוא משתוקק להשיג אלא את התוצרת, שהיא הישרדותו.

לפיכך לא ניתן לשלוט בו ולהסיטו מהדרך. משום שאין הוא קשוב.

וכשהאדם מצליח להעמיד עצמו על הרגליים ומשתחרר מיצר התחזוקה. נעשה הוא כשר לפעולות לשמם, היינו שלא על מנת לקבל פרס.

והוא האדם המעולה.

עד כדי כך, שיש התורמים כספים בהדגישם שהם האנשים המעולים.

וככל שמתחלשת עבודת התחזוקה. וכגון שמנגנון התחזוקה פועל על אוטומט, נחשפים עוד ועוד עולמות חדשים והחושפים רוצים שתרגיש מה שהם מרגישים, גם מתוך טוב לב וגם מתוך הצורך לשתף. הם מתרגמים את הרגשתם לרעיון ומרצים אותו בפניך. בעוד אתה יודע את סודם. השתחררו הם מכבלי התחזוקה.