אוף, כבר נמאס לי. ויודעים מה? אני ממש רוצה שאני והאקס שלי נחזור להיות יחד. אף על פי שאני חושבת שהפרידה ממנו היה צעד נכון. צעד נכון כדי להבהיר את עמדתי - אבל לדעתי אנחנו כן מתאימים.
מבאס אותי שמכל הבאסה שיש לי בחיים בזמן האחרון עליתי במשקל. קשה לאנשים להבין שכשרע לי אני משמינה, כשטוב לי אני מרזה.
אני נראה לי כבר ממש קרובה כמעט לנקודת ההתחלה - 55 - פאקינג 55 קילו... כבר ראיתי על המשקל 52, שני קילו מהמטרה הראשונה... ובום! שוב 55...
אני יכולה להאשים דברים עד מחרתיים: חנוכה עם כל הסופגניות האלה, השעמום המוחץ שנוצר לי מאותו הזמן הזה שהקדשתי לחבר שלי ועכשיו אין לי, הזלזול הכמעט מתמיד בספורט שהייתי עושה, כרגע גם מחזור הצטרף לחגיגה..
ואני מסתכלת על בנות ככה סתם ברחוב, ובמיוחד בטלויזיה, ואני אומרת לעצמי... יאוווו... למה אני לא יכולה פשוט לסתום את הפה? פשוט לא לאכול את כל השטויות האלה? הרי פעם הייתי אוכלת ממש קצת.. למה פתאום אני לא מפסיקה לטחון ורק חושבת על, נו נו... אז מחר לא נאכל - כאילו שיום למחרת אני מקשיבה לעצמי... או, זו קוביית השוקולד האחרונה... כן בטח... אחרי מגיעות עוד הרבה ואחרי זה עוד שוקולדים אחרים.
בא לי להיות רזה. פשוט ככה. חמש קילו פחות. למה זו בעיה ענקית כל כך? :(
ונו, הרבה מאוד זמן לא כתבתי פה. אולי הלהיות פה הזה דווקא מאוד עוזר... אולי ככה אני יותר במעקב על עצמי ומזלזלת בעצמי פחות? אולי אבל אני יותר צריכה לבחור גם חברות כאלה שלא אוכלות, כדי שבכל זאת יהיה מישהו שיעודד אותי לא לאכול. אולי.
טוב, נקווה שזו שנה חדשה עם התחלה חדשה - ובלי הרבה אוכל!
עומר17!!! לא זוכרת איך משנים P:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
