לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Something else.


Take me by the hand, take me somewhere new, I dont know who you are, but I..I'm with you.

כינוי: 

בת: 32

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

נשברתי, בת זונה.


עד עכשיו הצלחתי להתאפק, להיות אדישה ולעשות כאילו לא אכפת לי (ובאמת לא היה אכפת לי.)

 

אבל נמאס לי ממך.

את הילדה הכי מגעילה, מניפולטיבית, צבועה, נצלנית וכו שאני מכירה.

כ"כ נמאס לי.

ואת לא קולטת שכבר ממזמן קלטתי אותך?! ואת ממשיכה עם הצביעות שלך, עושה כאילו הכל טוב, כאילו אנחנו עדיין 'חברות' ובנתיים כ"כ מגעילה אליי מאחורי הגב שלי.

אבל חמודה, זה נגמר כבר מזמן, הבנתי אותך.

 

אני הכרתי לך את כל האנשים האלה, הם חיים באשליה שאת שמה עליהם. את רק נמצאת איתם בגלל שאין לך חברים אחרים.. וואו וכשהם יגלו איזו ילדה מגעילה את (ויום יבוא וזה יקרה, אני מבטיחה לך. ולא-זה לא יבוא ממני. את פשוט כ"כ שקופה.) הם יבואו לבכות אצלי. אז, אז כבר לא יהיה אכפת לי.

מנסה לסכסך ביני לבין כל העולם בערך.

שונאת אותך

שונאת, שונאת, שונאת.

מאחלת לך מכל לבי שתמותי.

בעצם, לא. מאחלת לך מכל לבי שתחיי את החיים שלך בייסורים קשים ללא אנשים שיהיו לצדך. תחיי חיים בודדים וכואבים.

 

נכתב על ידי , 6/3/2007 15:49   בקטגוריות מחשבות.., שחרור קיטור  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכישלון במשפחה..וקצת שמח:)


דבר שיושב לי כבר הרבה זמן על הלב..היום די התפרץ:

 

אני הכישלון של המשפחה.. לא ממש כישלון, אבל זאת שהורסת את השלמות. לפני שנולדתי הם היו פשוט משפחה מושלמת..

אבא שעובד בהייטק, מביא הרבה כסף, ועוד נשאר לו הרבה זמן בשביל המשפחה..

אמא שמצליחה להגשים את עצמה כמו שרוצה (בעיקר עכשיו)..

2 ילדות חמודות, קטנות (אז, היום כבר לא.), חכמות, יפות, מושלמות..

הכל ביחד יוצר משפחה מושלמת, לא? :)

ואז אני.. טוענים שאני הילדה הכי יפה משלושתנו.. איפה אתם רואים יופי?..

טוענים גם שאני מחוננת.. אולי פעם.. כשהייתי בת 4 ידעתי לקרוא ולכתוב בעברית (אמא לימדה אותי כשגרנו בהולנד), כשהייתי בת 5 למדתי לקרוא ולכתוב הולנדית (אני וחברה שלי למדנו יחד..)

הייתה לי סקרנות אדירה ללימודים, לדעת, להבין דברים.. כל הזמן שאלתי את האחיות הגדולות שלי.. בכיתה א'- ידעתי לקרוא שוטף הולנדית (בהולנד כמובן).. ידעתי חשבון מצוין, הבנת הנקרא-כל מה שהיה צריך..הייתה לי תוכנית לימודים מיוחדת בכיתה א'..עד שהגעתי לחומר של כיתה ב' (כשעדיין הייתי בכיתה א').. החליטו להקפיץ אותי כיתה-באמצע השנה עברתי לכיתה ב', ומשם הלאה לכל שאר הכיתות..ג', ד' וכו'.. כ"כ אהבתי ללמוד..איפה הכל עכשיו? אין לי שום רצון..

בעצם..עדיין יש, אבל מעבירים את הכל בצורה כ"כ מחרידה בבית הספר.. הכל שם כ"כ תחרותי- מי קיבל ציון יותר גבוה?!. השיפוט כלפי אותו אדם נקבע רק עפ"י הציונים..

 

המ..גלשתי קצת מהנושא העיקרי, על זה אני כבר יכולה לכתוב פוסט שלם.

בכל מקרה..בית ספר? שמרית-ממוצע בבגרות של בערך 95..היום לומדת רפואה שנה חמישית.

דקלה- ממוצע בבגרות של בערך 90..היום לומדת עיתונאות ובאמצע הכנת עבודת הגמר שלה.

אני- עדיין לא יודעת, אבל אתפלא אם זה יגיע בכלל ל-80.. השאיפה שלי הוא להיות שחקנית.. לא מקצוע משכיל במיוחד, לא? חשבתי על זה, ואין לי מושג מה אני רוצה להיות אם לא שחקנית.. פשוט אין לי שום מושג.

 

שתיהן יפות, אני..וול יש ויכוח (אני טוענת שאני לא).

שתיהן רזות, אני.. שוב, ויכוח (שוב, אני טוענת שאני לא). אבל עדיין..ה-BMI שלי כבר מתחת ל-20. אוטוטו תת משקל, עוד 3 קילו אני בתת משקל..

ואני יודעת שיש לי בעיה בנושא האוכל.

ויש לי עוד הרבה בעיות..

 

פשוט.. הורסת את שלמות המשפחה :) איזה תפקיד שמפיק אושר


ד"א- לא רע לי.. סתם דבר שיושב לי כבר הרבה זמן על הלב והייתי צריכה לפרוק..

אוהבת 3>

חמוטל

נכתב על ידי , 7/12/2006 20:29   בקטגוריות מחשבות.., שחרור קיטור, אלדר, הוא  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עוזר..?


ההוא: "אני צריך לומר לך משהו..."

אני: "אני פה..:) ~ואני שומעת~"

ההוא: "נראה לי שעדיף שנפסיק להתכתב. אני רוצה שתהיי מאושרת, גם אם זה לצידו של אחר...ולא אעמוד בדרכך. זו החלטה קשה ואני מקווה שאת מבינה...

שאני אוהב אותך."

 

-חתיכת אגואיסט פחדן.-


אני: אני שונאת את ההוא!

ניצ: את לא שונאת אותו...

אני:את הוא לא...את ההוא כן. הוא חתיכת אגואיסט מנופח שחושב רק על עצמו "שתהיי מאושרת גם אם זה לצידו של אחר" ואז כמובן בסוף "אוהב אותך". דפוק

ניצ: אני במקומך הייתי הולכת אליו ופשוט אומרת לו את כל זה והוא יהיה בשוק מזה שאת גילית מי הוא.

אני: כבר לא בטוחה שאכפת לי מי הוא... ד"א לא בטוח שאפילו זה ה ~שמו~ הזה..מה שאני יודעת שבנוסף להיותו אגואיסט הוא גם פחדן.

ניצ: זה נכון...בטח מפחד שלא תהיי איתו... ואם את לא בטוחה אז תשאלי אותו באייסיקיו, הוא לא יכחיש.

אני: השאלה אם עוד יתחבר...וזה פחד נורמלי=/ אבל..זה אפילו לא משנה..הוא כ"כ רוצה להגיד לי שהוא אוהב אותי כואב לו לבוא ולהגיד?! For god sake הוא בי"ב! הוא לא איזה ילד בכיתה ד'.

ניצ: נכון, נו ואת צריכה להגיד לו את כל זה אם הוא בכלל יתחבר שוב.


 

די..כבר נמאס לי מהכל.

ההוא-הציק עד עכשיו בעובדה שהוא יודע עליי הרבה יותר מדי ואני לא יודעת עליו כלום..וכרגע עוד יותר מציק לי העובדה שהוא רצה לנתק את הקשר..=/

 

כולם מציקים לי גם בקשר לעובדה שאני מרזה (ירדתי קילו.). מתחילים עם כל הנאומים שלהם "בסוף תהיי אנורקסית" "זה לא בריא" "את לא צריכה את זה" ובלהבלהבלה...אנשים רדו ממני

אם אני עושה דיאטה כנראה יש לזה סיבה!

 

נכתב על ידי , 29/9/2006 13:54   בקטגוריות פסימיות..., מחשבות.., שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לLittle Kiss אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Little Kiss ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)